יום שישי, 28 באוקטובר 2016

שטריימל - האחים בראדרס

מנגינה - פתיחה, בתים, קצב מהיר, a/c/d 
כל שורה חמישית מסתיימת ב - g/a , 
שורת סוגריים a/c/g/a


*****************************************************************************************

מעשה בחסיד-רב גדול וביישן.
שאל היער צעד, די מזמן.
זה קרה בפולין,
המקור די אמין.
אך בכל זאת, סיפור קצת יָשָן.

בֵיִצְרוׂ, אל היער הוּבַל,
שם חיכתה נערה. מֵאוּרַל .
אם היה זה בחור,
אז אבוי לסיפור,
הוא היה כבר מזמן ונפסל.
(זאת גברת נאה, כבר הגיע פרקה, אם לא הוא היה ונפסל)
*** כל מה שבסוגריים יעני מקהלה/גאצו שחוזר על השורה*****

על גזע כרות ישבה יינטל,
היא הייתה היפה של השטעטל,
עם זר של קוצים,
על ראשה המקסים,
היא הציעה לנחמן קצת פטל.

נחמן היה קצת נבוך,
אשה של ממש, אוי אברוך.
חלציו בערו,
שערות הסתמרו,
הסתכל הוא על יינטל ב-רוך.
(למרות שהיה, קשוח נורא, הסתכל הוא על יינטל ב-רוך)

ינטל אחזה בחסיד,
בערה כמו אש התמיד,
נצמדה לבחור,
שדלק כמו גפרור,
שום דבר את ראשה לא הטריד.

החסיד כל כך ונבהל,
צעק וברח, כה אומלל,
החיות נבהלו,
העצים נרעדו
על ראשו צנח אז שועל.
(מרוב בהלה, סתם עבר בסביבה, על ראשו צנח אז שועל)

החסיד מושפל ובזוי,
מיד ופצח בוידוי,
חטאתי אלי,
ידעתי פשעי,
לא הרגיש בזנב התלוי.
(צדיק הוא היה, כבר חזר בתשובה, לא הרגיש בזנב התלוי)

אל השטעטל צעד, מבולבל
הוא טרם הרגיש בשועל,
לא שם לב לקטנות,
הוא עסוק בגדולות,
בוידוי, קבלה, חרטות.

חסידיו הרבים ברחוב,
ראו את רבם מקרוב,
עם זנב השועל,
על ראשו המוצל,
מה זה דֶבֶר? אולי זה עַרוב?
(חשבו עוד מכה, קהילה חבוטה, מה זה דבר? אולי זה ערוב?)

אז פנה בפנים חתומות,
יעקב מנדל, בנוי תלפיות,
זה מקסים, הוא אמר,
לא יבין זאת שום זר,
יש אומרים נטיות הפוכות

(קטע מעבר רועש)

(שקט)
ולרב, רק, דרך אגב,
על הראש יש עדיין זנב,
לא חש במהומה,
לא מרגיש מאומה,
מבויש, מרגיש כמו גנב

אז יעקב מנדל, בחור תלפיות,
טופף לו, מעדנות,
עם כל החצר
אל היער מיהר,
לאסוף ומיד קצת זנבות,
(רצו חסידיו, להידמות אל הרב, לאסוף מיד קצת זנבות)

ומאז כלום ת'שטעטל מרתיע,
לא קוזאק, לא פריץ, לא שריעה,
כל בחור, כל חסיד,
רק נשוי, לא יחיד
לבית כנסת עם שטריימל מגיע.