יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

קידוש שם שמיים

הסיפור האמיתי שמאחורי בחירתו של ברקת לראשות העירייה או עוד סיפור חסר פואנטה .

כל כך התחשק לי לקדש שם שמיים ברבים אז לבשתי את תחתוני סופרמן שלי והלכתי להצביע ש״ס בבחירות ,בכל זאת מרן מסתכל עלינו ואין לי כח לכל ההקפדות האלה עכשיו . הדרך הייתה ארוכה ולמזלי עצרה לי מסחרית של רבי נחמן שבתוכה היו כמה חברה די סחים שמאוד שמחו לראות מישהו יותר מוזר מהם. אמרתי להם שאני בדרך להצביע למרן ואחר כך אם ירצה השם אני אסע לבעל הנס וליונתן בן עוזיאל אמרו לי אשריך אשריך והורידו אותי בבית ספר רמב״ם . נכנסתי , נעמדתי בתור . בעודי ממתין התפתחה מריבה קטנה בין תומכי מרן לתומכי הרב שך , זה אמר המרן אמר וזה אמר הרב שך אמר ואני צעקתי טאטה טאטה תעזור לי ! תעזור לי להחליט ! כולם השתתקו והסתכלו עליי . אמרתי להם שזאת אומנם מחלוקת לשם שמיים אך מדוע להתווכח אם אפשר לשאול בכתובים מה היה מה יהיה ומה הווה . לקחתי את איגרות הקודש ופתחתי אקראית .בפעם הראשונה זה לא כל כך הצליח הגעתי למכתב שמדבר על אכילה בעמידה , מותר? אסור? וסימוכין . ניסיתי שוב והפעם הגעתי למכתב בנושא הליכה לסנדלר ביום שישי , כן או לא ומקורות , לא הבנתי את הקשר אך הרגשתי שאני מתקרב ,הפעם לקחתי ספר אחר ואכן , התשובה לא איחרה לבוא . מול עיניי התבררו כל הקושיות . התפוגגו כל הספיקות , סומק קל עלה בלחיי והרגשתי שהאושר מציף אותי להתפקע . ראו החסידים שמסביבי את הילת האושר שאפפה אותי וביקשו ממני פירוש . הסברתי ופירשתי ולא החסרתי. טענתי טענות ושאלתי שאלות , קל וחומר וגזירה שווה ומתוך כל הדברים הבנתי . זה היה בהיר וברור ומוחלט .החסידים היו המומים , לרגע חשבתי שלסקול איתי הם ירצו, אך לא, הם התרצו , קיבלו והבינו .העיניים שלהם אמרו הכל , היה שם חיוך והייתה דמעה , היתה לחיצת יד והיה גם חיבוק .הבינו החסידים ולא הוסיפו, קיבלו זאת והשלימו . חזרו החסידים לביתם בלי להצביע אך ללא מחלוקת .תמיד ידעתי שכדאי להחזיק עותק של ״קופיקו-העיירה בוערת״ בבית , מתישהוא אני בטח אשתמש בו. ידעתי שסיפורים על קופים ,דג זהב,שלוש משאלות, פריץ,כמה גזירות ובת קול יעשו את העבודה , זה תמיד עובד עם חסידים . הצבעתי ש״ס ליתר ביטחון ויצאתי החוצה , המסחרית של רבי נחמן חיכתה לי ,החברה בפנים לא זיהו אותי , זה בכלל לא משנה, נוסעים לבעל הנס .
(קטע זה מובא מתוך הספר ״חייב לעשות משהו עם עצמי - לפחות כדור אחד בבוקר ״ בהוצאת אסותא , ספר ההמשך ל ״שיט ! את האדום שכחתי , הגרסא הלא מצונזרת״ )

צוואתו האחרונה

אני ,אני הייתי שם כשהוא אמר את מילותיו האחרונות .

במו אוזניי שמעתי אותו אומר את זה . בטח שהוא אמר את זה , היה לו קשה , אך הוא היה החלטי והבנו וידענו וקיבלנו והעברנו .

אני גם הייתי כשהוא אמר את מילותיו הלפני אחרונות , הוא היה קצת יותר ברור והוא אמר שאנחנו חייבים את זה לעצמנו ונירש גן עדן רק בזכות זה .

והייתי שם גם כשהוא אמר את מילותיו הלפני לפני אחרונות , הוא היה צלול , החלטי ותקיף , גיהנום ירש מי שלא .

וגם כשהוא אמר את מילותיו הלפני לפני לפני אחרונות שבהן הדגיש את העניין וחזר ואמר ופירש וביאר והיטיב להסביר ולא בחל במילים וטרח והזהיר .

ואני יודע שצוואתו האחרונה הייתה שנקבל על עצמינו את העניין כפי שהוא .

ואני די בטוח שצוואתו הלפני אחרונה הייתה שנצביע לאיש היקר , נעים זמירות ישראל , ולא לעמלק .

וכמעט משוכנע שצוואתו הלפני לפני אחרונה הייתה שקורח ועדתו עוד יקבלו את עונשם , אם לא כאן אז כשיחזירו את נשמתם לבורא ובעזרת השם , הרבה לפני 120 .

והעיקר שלא נוסיף עוד פילוג ומחלוקת ומריבה וכח דהיתרא עדיף ובעזרת השם יקבלו את עונשם העמלקים ויחזרו בתשובה ויפרמו את כיפת בני עקיבא שלהם שהחברה שלהם מהאולפנא סרגה להם עם דוגמאות מטופשות , שורה אחרי שורה , שורה אחרי שורה , ויפרמו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו ומשרותינו וכשרויותינו שאין בילתם והכסף הוא גדול ברוך השם ולא מעוור את עינינו ואנחנו רואים טוב טוב מה קורה ובעזרת השם ניפרע מכם .

והנה , נפלה עטרת ראשנו . עומעם זוהרנו ונדמינו לעדר ללא רועה וכבר שבועיים שאנחנו בלי שמש וירח והוא ? הוא מביט עלינו מלמעלה , רואה את כל מה שאנחנו עושים ונרו מאיר לנו את הדרך . והדרך מפותלת ומה אנחנו בסופו של דבר ? אנחנו הרי הרוע בהתגלמותו . מקווים שבעזרת השם העדר שהולך אחרינו ישאר רופס , עני ועם רגשי נחיתות בגודל של איצטדיון טדי בערב חזרה בתשובה.

ופתלתול ועיקש ליבנו ומצוייד במיטב הקמיעות והלחשים שניתן לעלות על הדעת .
וחס וחלילה לנו מלנצל את חסרונו , זכותו תגן עלינו . הכל לשם שמיים , צוואתו תקוים ולא יבוא בה פגם ומום .

ומה לנו כי נלין ? כי מה אנחנו אם לא עובדי אלילים ? מי יאיר לנו את הדרך עכשיו ? מסתובבים לנו עם פנס בלי בטריות בחשיכה של החיים . עובדי אלילים שבשם הכנסייה ולא לשם שמיים דורכים , דורסים ומשמיצים כל מי שהוא לא אנחנו .
מסע צלב בשחור לבן עם נגיעות יהדות . שד עדתי בתוך בקבוק קריסטל . תכניסו לתוכו "מנטוס רשעים" ואנחנו כבר נתפוצץ עליכם ומשמים תקבלו את עונשיכם . רשעים בני רשעים ואידך זיל גמור.

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

מודעות חברתית

לאחרונה שמתי לב שאני לא רגיש לסביבה. לדוגמא, אתמול בסופר כשהקופאית האתיופית אמרה לי שהשעועית כבר לא במבצע, אמרתי לה שאני לא מבין ואשמח אם היא תבהיר את עצמה. היא נעלבה וכעסה ואמרה שאני גזען והתור היה ארוך והיה לי לא נעים ושלא לדבר על זה שהיה איתי בתור נכה שאמר שנמאס לו והוא עובר קופה אז אמרתי לו שילך על זה, גם הוא נעלב אבל לא לפני שבחורה עם אלצהיימר ביקשה לעבור, כי יש לה רק שני פריטים אז אמרתי לה שתשכח מזה. שכחה. 

אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים, להיות מודע לסביבה, קצת יותר רגיש, להסביר פנים ולתרום יותר גם לקרוביי ומכריי וגם לחברה שבה אני חי.

בתור התחלה, קיבלתי על עצמי לא להפליץ ליד סורים, מאז הכימי הם מאוד רגישים לכל הסיפור הזה.  
אני גם לא מביים חטיפה של עצמי לפני שאני מברר אם הגברת עשתה גבות.

חוץ מזה, לטובת העניין כתבתי שיר קצר שמתאר את הרוח הכללית של ההחלטות שקיבלתי .
בבקשה:

בשיחה עם חירש לא אחתום שפתיי.
בשיחה עם אילם לא אדבר רק עליי.
משיחה עם נכה לא אברח בריצה
ומגידם לא אבקש שיקח מריצה
לפני עיוור , לא אתן מכשול.
לארוחת צהריים לא אוכל תרנגול.
על אדם מאותגר, לא אצחק, לא אלעג
אולי אזמין אותו אפילו לחג .
מבחור חרדי ממאה שערים, 

לא אבקש את קורות החיים.
ומאשה חסודה, אולי אשתו של הרב, לא אבקש שאותי היא תאהב.
כי לי עכשיו יש מודעות חברתית
אני גם התכלת וגם הטלית
יודע מה טוב ומה פה הרע
רק חבל שאשתו של הרב כה יפה

אני מאחל לעצמי בהצלחה בדרך החדשה .

יום שני, 14 באוקטובר 2013

ברווז !

הזמנתם אולם , הזמנתם קייטרינג , הדפסתם הזמנות , הילדה חוגגת בת מצווה ומשהו לא זורם ?
אתם מרגישים שאתם חייבים להציל את המצב ולא יודעים מה לעשות ? האווירה מבאסת והאורחים אדישים ?
יש פתרון ! ברווז .
כי ברווז קטן עושה הבדל גדול .
ברווז ,כי מגיע לכם שגם האירוע שלכם יהיה מושלם  .
ברווז .  בעל החיים המופרך ביותר , אצלכם באירוע .
עם ההליכה המטופשת והרצינות התהומית .
כי ברווז זה מצחיק . בכל מקום ובכל זמן .
ברווז !  ולא ישכחו את האירוע שלכם אף פעם.
ברווז ! כי חיים רק פעם אחת .
ברווז ! כי גם בעלי חיים עפים על עצמם .
ברווז ! וגם אשתך תתחיל לקרקר סביבך.

להזמנות חייגו כוכבית אוגר.

(ניתן להזמין ברווז שחור לשבעה והלוויות.
ניתן לשלב גם אווז כולל אפרוחים בטור ,חמוס וחד קרן)
כפוף לתקנון.

יום שני, 7 באוקטובר 2013

מירוץ תנ"ך-תש"ח

במרוץ תנ"ך –תש"ח הכל זה עניין של מספרים . 

קמים ב-5 , 7 בלטרון ,ב- 9 זינוק , 6 רצים ,קבוצה אחת , 208 ק"מ , 24 שעות, 4 קטעים לכל אחד , לי יש 32 ק"מ.
פגשתי את הקבוצה, "על כנפי הרוח " בלטרון , מתרגשים , נרשמים , מצטלמים . אדרנלין . 
מיכל מתחילה את המרוץ וכבר אנחנו בדרך לנקודה הבאה . תום תחליף אותה בנחשון . איש המודיעין עודד יחליף אותה בבקוע , נח , איש הברזל ,יחליף אותו בנווה שלום , אני אחליף אותו במסילת ציון והחייל שגיא , הבן של נח , יסגור את הכח בבית מאיר,ככה 4 פעמים לאורך ולרוחב כל מטה יהודה,24 נקודות שונות. נקודות היסטוריות שכולנו גדלנו עליהן . 24 שעות . עוד יממה ואנחנו אצל חליל אוכלים חומוס .

קטע 1 – 7.1 ק"מ מסילת ציון , דרך בורמה .

לא הגעתי לפגישת לוגיסטיקה לפני המרוץ והנקמה לא איחרה לבוא . קיבלתי את "דרך בורמה". קטע הריצה הקשה ביותר שעשיתי בחיי . הקומנדקרים שניסו לפרוץ את הדרך לירושלים בתש"ח נתקעו בעלייה וגם אני . האדרנלין של תחילת המרוץ מחזיק אותי בקילומטר הראשון ואז זה התחיל . מסלול שכל קשר בינו לבין ריצה מקרי בהחלט .עלייה תלולה שלא רואים את הסוף שלה. אינסוף נשמע מאוד רומנטי , אפילו במתמטיקה , אבל כנראה שרומנטיקה זה עניין של גיאוגרפיה ובעיקר של טופוגרפיה . העלייה נעשית תלולה יותר ואני מיואש יותר.קצב 9 , 8.5 , 8 , 7.5 עוד צעד ועוד צעד . כולם סביבי מתחילים ללכת , אני מתדרדר בעלייה . מנסה בכל זאת למשוך עוד קצת עוד צעד וזהו גם אני מתחיל ללכת והחום של הצהריים לא עוזר , 200 מ' של הליכה שהייתה קשה לא פחות וממשיך לרוץ , אין ברירה .
הג'יפ של המארגנים משלב 4X4 ומתקדם באיטיות בעלייה . אני והג'יפ ,אני והג'יפה . 6 ק"מ של עלייה אכזרית . הנקמה של הקבוצה הוגשה חמה ומיוזעת . הגעתי לסוף הקטע בדיוק שכריס מרטין מקולדפליי מודיע שהוא שומע את פעמוני ירושלים , גם אני , viva la vida , פרצתי את הדרך , בית מאיר בידינו ,אני מאושר ,החייל מחליף אותי , רוץ ילד , רוץ .

קטע 2 – נתיב הל"ה, 6.3 ק"מ .

הסבב השני כבר התחיל ,מיכל כבר הספיקה לנקוע את הרגל אבל ממשיכה לתת עבודה , תום לא רואה בעיניים , טוחנת את המסלול , עודד הספיק להיות בעבודה ולחזור לריצה שלו . נח עכשיו בריצה . שגיא ואני יוצאים שעה לפני הזמן כדי להספיק קפה לפני הריצה שלנו . מגיעים לנתיב הל"ה . 35 לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו כאן בדרך לגוש עציון יכולים לחייך להם בסיפוק ,המקום שוקק חיים, אנחנו מוציאים כסאות נח והחייל מתחיל לתפעל את הפק"ל . ללא ספק הבחור מוכן למילואים,עושה קפה מצוין .החושך יורד ואני מתארגן על הציוד, עכשיו מצטרף לעסק גם פנס ראש . הריצה יחסית קצרה ,מתחילה טוב, אני מפצה על הסיוט של הצהריים . המסלול בהתחלה נוח , קצב 12 , חשוך , אין ירח היום , ראש חודש מרחשוון , רואים רק 2 מטר קדימה , שומע את כל חיות הלילה המתעוררות , עכבר מבוהל בורח מהמסלול רגע לפני שאני דורס אותו . אני מתחיל ליהנות מהאירוע , לא לאורך זמן . עברתי 4.5 ק"מ והטופוגרפיה מכה שנית. מתחילה עלייה ארוכה ומייגעת אבל אני יודע שזה רק ל – 2 ק"מ , גבריאל בלחסן מודיע לי מהנגן שהוא בתוך הצינורות ,רציתי לענות לו שגם אני אבל לא היה לי כח , תיכף אני מסיים . איפה החייל ?

קטע 3 – 10.5 ק"מ , יער חרובית .

2 בלילה , חושך מוחלט , פנס הראש מאיר לי 2 מטר קדימה . לדים ירוקים ושלטים מחזירי אור מסמנים את הדרך . השיר של avicii מתחיל בדיוק בזמן , Feeling my way through the darkness , מסלול יחסית סביר , בחלקים שבהם אני לא מתבוסס ברגבים של השדות שמסביב ליער אני רץ טוב , קצב 12, קצב 13 . אחרי 3 ק"מ ,צרחות של תנים חותכות את האוויר , הם ממש קרובים , אני רץ לכיוון שלהם והצרחות נחלשות . הם לא רוצים להתעסק עם המוזרים האלה שרצים באמצע הלילה .
Avicii ממשיך ומודיע So wake me up when it's all over , מי ישן בכלל ?
אחרי 5 ק"מ אני מוציא את המצלמה ומצלם חצי דקה של וידאו שיבינו בבית מה זה לרוץ בחושך מוחלט ביער , תמונה אחת שווה אלף נשימות . אחרי 53 דקות חברתי לחייל , אפוד זוהר , פנס ראש , קטע שלישי . קדימה הסתער .

קטע 4 – 8 ק"מ מצפה הראל.

7 בבוקר , ריצה אחרונה , מגיע למצפה הראל , מתארגן לריצה ומשאיר ברכב את שגיא שנרדם , אבא נח כבר ייקח אותו לנקודה שלו . ליד נקודת ההחלפה פגשתי את צ'ארלי , איש ברזל בכבודו ובעצמו ובזמנו הפנוי בסיסט מצוין שמנגן איתי בלהקת "פליטי שייך זייתון " , חיבוקים , כיפכופים וצילומים .נח מגיע ומסיים את חלקו במרוץ. אני יוצא לדרך , קטע אחרון . אני מתחיל אותו טוב , קצב 12 בקילומטר הראשון ואז אתם בטח יודעים מה קרה . עלייה שמופיעה במערכה ראשונה דופקת לך את החיים במערכה רביעית . העלייה קשה ולא מתחשבת , לא אכפת לה שלא ישנת , שבקושי אכלת , שרצת כבר 25 קילומטר . כלום . עומדת שם גאה, שחצנית . שום דבר לא יכול ליישר אותה. מה שהחזיק אותי בקילומטר הראשון היה האדרנלין שנגמר מהר מאוד . זהו , אני גמור , שבור והעלייה לא נגמרת, פתאום אני רואה שלט של קק"ל שמודיע שאני בדרך בורמה . שיט! מה נסגר ? מסתבר שהפעם אני תוקף את דרך בורמה מהצד השני , 1.6 של עלייה שכמעט ושוברת אותי , בזווית העין אני קולט את הסוף שלה ומצליח להתאושש מנטלית ,רץ לאט אבל לא עוצר לרגע . עוד צעד ועוד צעד והגוף כבר לא בעניין בכלל .מרוץ תנ"ך-תש"ח , מירוץ העליות , העלייה הראשונה , העלייה השניה , העלייה השלישית , שיעור היסטוריה שנותן לך את הכל ישר לפרצוף .הגוף סיים כבר את המרוץ מזמן . העצמות , הגידים , השרירים והמח צועקים לי לעצור . לא עוצר .עוד צעד ,עוד נשימה ,עוד נשיפה . מכאן רק הרוח לוקחת אותי , אין כאן שום עניין של כושר , רק החלטה .מזמזם את אביב גד'ג שר "כל צעד הוא צעד חדש , שום דבר לא מת , הכל נשאר חי " אני רץ עוד צעד , לאט לאט, אבל בטוח , הדרך משובשת , סלעים ואבנים ואני ממשיך עם אביב גד'ג " כל אבן שפגעה בי , היא עוד אבן , היא עוד אבן , שאיתה אבנה את הגשר , את הגשר , את הגשר " ועוד איך בניתי את הגשר ,לאט לאט, אבל בטוח והגברת מאפליקציית הריצה של האייפון צועקת לי מתוך התיק ריצה "7 קילומטר" ואני יודע שזה קרוב , עוד צעד , אולי אחרי הסיבוב ? והנה מה שחיכיתי כל כך לראות .
אלפי שלטים היו במרוץ המאורגן להפליא הזה , אלפי חיצים והודעות והתראות אבל אף אחד מהשלטים הוא לא מיוחד כמו השלט הזה ששמו במיוחד בשבילי "עוד 1 ק"מ לנקודת החלפה " , איזה יופי של משפט . צריך להלחין אותו , שירה . עוד צעד , עוד נשימה . עוד 50 מטר ואני מייצר מין תנועת ניצחון מוזרה , נח מוחא כפיים , צ'רלי רץ איתי את השלושים מטרים האחרונים , חליל , אתה יכול להתחיל לטחון את החומוס , אנחנו עוד מעט אצלך .
הגעתי לסוף , יש לי חיוך טיפשי על הפרצוף . מוודא שרשמו אותי בנקודת החלפה ומעביר לשגיא את הצמיד , החייל יוצא למשימה האחרונה שלו ושלנו , אנחנו ניפגש בנקודת הסיום . החיוך הטיפשי עדיין שם .

ככה זה היה , במירוץ תנ"ך תש"ח בכל סופה של עלייה ישנה עוד עלייה ובסופו של דבר הכל זה עניין של מספרים . 24 שעות ,208 ק"מ , מתוכם 32 שלי,מתוכם 16 ק"מ בעלייה, מתוכם 6 ק"מ עליות מתש"ח , 250 ק"מ ברכב,להקפיץ לנקודות , 1 שעת שינה ,1 מקלחת , 2 סניקרס ,2 מנות חמות , עשרות תמרים אגוזים ושקדים , חומוס אחד אצל חליל , 3 נקודות שבירה ורוח אחת שסוחבת אותך כל הדרך עד לסיום.