היה לי כרטיס שורה ראשונה , ליד ביל .
השגתי אותו בקומבינה עם חבר שמכיר את אלון חסן , סיפרו לי שמצאו סטיפה של כרטיסים באחת המכולות שהגיעו מצרפת , רסמי לא אכפת לי איך השיגו לי אותו , העיקר שיש לי או יותר נכון היה לי כרטיס, עד שהיא התחילה עם השטויות שלה .
"תן לי את הכרטיס" , "תן לי את הכרטיס " . ימים . שיגעה אותי .
לא נתנה לי מנוחה .
אמרתי לה נראה לך ? גם ליד ביל וגם מול אייל גולן , הקשר המיתולוגי של מרמורק , נראה לך ?
נראה לך שתקבלי כרטיס ואני אפסיד את נתניהו מדבר שוב על השואה ושהוא יעשה הכל כדי שלא תהיה שואה שניה ? נראה לך ?
נראה לך שעד שמארגנים כאן אירוע צפון קוריאני מקומי אני אפסיד את זה ?
נראה לך שעד שיש עוד קבוצות בחברה הישראלית שעסוקות בפולחן אני אפסיד את זה ?
אין מצב שאת מקבלת את הכרטיס , מצידי תזכי בעוד 2 אוסקרים ותשירי אבינו מלכנו עוד 100 פעם , לא נותן לך .
ואז זה התחיל , הבכי, הסיפורים על המשפחה , השואה , כל מה שהיא עברה בדרך .
אמרתי לה שזה לא עובד עליי , גם המשפחה שלי סבלה , אבא שלי מוכר רשמית על ידי ממשלת גרמניה כנרדף , אין מצב שאני מבזבז את הכרטיס ככה סתם .
הבכי שלה כל כך צורם , בכי בדציבלים שאוזן אנושית לא יכולה להתרגל אליו .
בכי ארוך ומתמשך.
אמרתי לה , ברברה , אם את חושבת שזה יעבוד עליי כל המניפולציות הרגשיות האלה אז את טועה.
חשבתי שהיא התייאשה.
אבל לא , רגע לפני היאוש היא התחילה לאלתר .
הגרוע מכל קרה , היא התחילה לעשות אחינועם ניני .
הרגע הזה שכל האחינועם ניניות שמות לב שנגמרו להם המילים אבל המנגינה נמשכת , פום , פום , פום , פים , פים , לו לו .
אם יש משהו שאני לא יכול לסבול זה את האלתורי גאז המטופשים האלה .
בדה , בדה , בדה .
זה שהמנגינה ממשיכה זה לא אומר שאת צריכה להכניס את רצף ההברות הבלתי ברורות האלה , את בליל הקשקושים הזה , לפעמים יש רק מנגינה .
זה משגע אותי , אם אין לך מה להגיד , תשתקי , מה זה האלתורים האלה ? השתגעת ? גם בוותיקן את עושה זה ? לא ! די כבר !
קחי את הכרטיס הזה ותעזבי אותי בשקט , קחי אותו ושלום על ישראל .
לכי , לכי את .
דיכאון , אני בבית והיא ? שורה ראשונה מול אייל גולן , הקשר המיתולוגי של מרמורק .
אח , שמעון , שמעון , שוב פעם אתה עושה זה .
קורבנות שלום .
השגתי אותו בקומבינה עם חבר שמכיר את אלון חסן , סיפרו לי שמצאו סטיפה של כרטיסים באחת המכולות שהגיעו מצרפת , רסמי לא אכפת לי איך השיגו לי אותו , העיקר שיש לי או יותר נכון היה לי כרטיס, עד שהיא התחילה עם השטויות שלה .
"תן לי את הכרטיס" , "תן לי את הכרטיס " . ימים . שיגעה אותי .
לא נתנה לי מנוחה .
אמרתי לה נראה לך ? גם ליד ביל וגם מול אייל גולן , הקשר המיתולוגי של מרמורק , נראה לך ?
נראה לך שתקבלי כרטיס ואני אפסיד את נתניהו מדבר שוב על השואה ושהוא יעשה הכל כדי שלא תהיה שואה שניה ? נראה לך ?
נראה לך שעד שמארגנים כאן אירוע צפון קוריאני מקומי אני אפסיד את זה ?
נראה לך שעד שיש עוד קבוצות בחברה הישראלית שעסוקות בפולחן אני אפסיד את זה ?
אין מצב שאת מקבלת את הכרטיס , מצידי תזכי בעוד 2 אוסקרים ותשירי אבינו מלכנו עוד 100 פעם , לא נותן לך .
ואז זה התחיל , הבכי, הסיפורים על המשפחה , השואה , כל מה שהיא עברה בדרך .
אמרתי לה שזה לא עובד עליי , גם המשפחה שלי סבלה , אבא שלי מוכר רשמית על ידי ממשלת גרמניה כנרדף , אין מצב שאני מבזבז את הכרטיס ככה סתם .
הבכי שלה כל כך צורם , בכי בדציבלים שאוזן אנושית לא יכולה להתרגל אליו .
בכי ארוך ומתמשך.
אמרתי לה , ברברה , אם את חושבת שזה יעבוד עליי כל המניפולציות הרגשיות האלה אז את טועה.
חשבתי שהיא התייאשה.
אבל לא , רגע לפני היאוש היא התחילה לאלתר .
הגרוע מכל קרה , היא התחילה לעשות אחינועם ניני .
הרגע הזה שכל האחינועם ניניות שמות לב שנגמרו להם המילים אבל המנגינה נמשכת , פום , פום , פום , פים , פים , לו לו .
אם יש משהו שאני לא יכול לסבול זה את האלתורי גאז המטופשים האלה .
בדה , בדה , בדה .
זה שהמנגינה ממשיכה זה לא אומר שאת צריכה להכניס את רצף ההברות הבלתי ברורות האלה , את בליל הקשקושים הזה , לפעמים יש רק מנגינה .
זה משגע אותי , אם אין לך מה להגיד , תשתקי , מה זה האלתורים האלה ? השתגעת ? גם בוותיקן את עושה זה ? לא ! די כבר !
קחי את הכרטיס הזה ותעזבי אותי בשקט , קחי אותו ושלום על ישראל .
לכי , לכי את .
דיכאון , אני בבית והיא ? שורה ראשונה מול אייל גולן , הקשר המיתולוגי של מרמורק .
אח , שמעון , שמעון , שוב פעם אתה עושה זה .
קורבנות שלום .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה