פסח-עידן הקרח

ישו שלום.

רציתי מאוד לכתוב לך אבל כל כך קר. קר שם בחוץ. ממש קפוא. אמנם רק מעונן חלקית, אך הים הוא גבה גלי ורוח אלוקים מנשבת על המים ובכל זאת, כל מה שאני חושב עליו זה פסח.

פסח. הכלב שלי. לא מחוסן מטעמי מצפון וטיפש מטעמי טמטום. הוא כלב כנעני עם פיצול אישיות. פסח הוא כלב כנעני שמשוכנע שהוא האסקי סיבירי. שלג בחוץ והוא לא רוצה להכנס הביתה. סערה והוא מחוץ למלונה מיילל זלעפות. רטוב עד לזנב עצמותיו רודף פסח אחרי טיפות ונובח על פטריות. 

ישו. פסח משתיק רעמים ומעמעמם ברקים. מייבש ביצות ומפריח נרקיסים.

אמרתי לו ״פסח! אתה לא האסקי. כנס הביתה״. הוא לא הבין אותי. הוא כלב.

אתמול הוא גרר אותי במזחלת שלי עד למכולת. קנינו פונגיציט ודלק בשביל לחזור הביתה ובאמת חזרנו הביתה. היה כייף.

ישו. אתה בטח תיכף תשאל את עצמך למה אני מטריד אותך בזוטות כשיש כל כך הרבה דברים יותר חשובים כמו למה ביבי נדחף ולמה הוא טס ולמה הוא קרא ליהודים לעלות. אז לפני שתשאל תדע לך שזאת לא זוטא. ממש לא זוטא.

תשאל את הילדים שלי יגידו לך זאת לא זוטא.

תשאל את הגברת היא תגיד לך זאת לא זוטא.

תשאל את אמיל. זוטא? יגיד לך לא.

אבל ת׳כלס זאת זוטא. ישו. זאת זוטא. אל תטריד את עצמך. הנה. הוא נכנס הביתה. יופי פסח. כלב טוב.

חמש דקות במייבש והוא כמו חדש.

אין לו כסף למעיל יוקרתי, ישו. פסח הוא עובד כלבן. עיריית בת-ים.

הלוואי והיה לי זמן לכתוב לך ישו. הלוואי.