(הלו, אתה בסאונד, תן לי בבקשה קצת אקו, חת, חת שתיים, עוד קצת, חת, יופי. עכשיו קצת פאתוס, חת, חת, שתיים, מצויין , תודה. אממ , אחממממ..)
אני! ישי! בנה של תרצה למשפחת אברג'ל שעלתה לארץ ממרקש אשר במרוקו בשנת 1955 ובנו של מרדכי למשפחת פרץ שעלה לארץ מספקס אשר בטוניס אף הוא בשנת 1955 לספירת הנוצרים, ימח שמם ושם זכרם, טפו עליהם, בספינה עלו! לא במטוס, לא על גמל ולא על שטיח! בספינה הגיעו ארצה וסתם ספינה לא מנו ספנות. בלי קזינו, בלי אייל גולן אפילו בלי פריחות שמבחינה אבולוציונית נוצרו עשרות שנים אחר כך וכלום לא היה להם בספינה הרעועה שלהם! כלום! ומיד כשעגנו הועברו למעברת קסטינה אשר בקרית מלאכי וגם שם לא היה להם כלום. כלום! לא אייפון! לא גלקסי! לא גו-פרו! לא קופונים לבודהה בורגר! לא קלמר! לא עיפרון חודים! כלום! אפילו לא מחוגה! כל עיגול היה יוצא להם עקום! כלום! חסרי כל הגיעו למעברה ורטובים. רטובים לגמרי ובכל זאת לא התלוננו וכל גופם אמר שירה.
אני! ישי, אח של רון, מהנדס ללא מעצורים, הוגה וממציא מכונת הגרמושקה, שרוב ילדותו לא היה בבית ופתאום, ביום שמשי אחד, הוא הגיע והחליט לפנק אותי ולקחת אותי לבריכת "עופר" באשקלון. הבחור הממושקף מדי הכניס אותי למים העמוקים והלך. כשהתחלתי לצרוח שיוציא אותי הוא צחק ופקד עליי לשיר את "שירת הים" וכך אנצל. ואני. ילד תמים. חסר מזל ובולע מים התחלתי לשיר "אז ישיר משה ובני ישראל" ובאמת המציל, זכותו תגן עליי, הציל אותי. לאחר כחודש עשינו טיול לקיבוץ יד מרדכי וכנקמה קשרתי אותו עם אזיקון לכוורת, הוא התחנן שאשחרר אותו, אמרתי לו שישיר את "שירת דבורה" והוא, ללא מוצא החל לשיר "ותשר דבורה וברק בן אבינועם". זה לא עזר. נעקץ כולו. אין על שירת הים. רון הוא אח.
אני! ישי! אח של אורלי שתמיד דאגה שאני אעשה שיעורים ופעם אחת היא אפילו הרביצה בי תורה אז הרבצתי לה בחזרה. רבנית בזכות עצמה, סבתא למופת, האחות ששיכנעה אותי, לאחר הבר מצווה, להחליף את הספר על סודות היקום בספר ״אין שלם מלב שבור״ של הרבי מקוצ׳ק ובאמת, מאז אני שבור מזה שאני לא מכיר את סודות היקום. האשה שמיד לאחר שקיבלה רשיון נהיגה הראתה לכל המשפחה, בדרך לסבתא פורטונה ז"ל, איך נוסעים על שני גלגלים בסיבוב ימינה לשיכונים. סבתא כמובן אמרה לה "אימשי כפרה עליק" אבל אנחנו סירבנו מאז לנסוע איתה. אחות.
אני! ישי! אח של עינת, בעלת ידע נרחב בבוטניקה שמגדלת תרנגולות חופש ובעל אסיר תודה ועדיין! מסרבת להודות שהיא זו ששברה את הויטרינה של המזנון הגדול בסלון והיא זו, שבצורה מעוררת כבוד זרקה את האשמה עליי, ילד קטן, מבוהל, בן 6, שכל חטאו היה שהוא היה בסלון. דבוראית מוסמכת שבגיל 9 זרקה עליי נעל אך לצערה הנעל נחתה על עוגת יום ההולדת שלה וחירבה אותה עד היסוד. אחות?
אני! ישי! אח של יהונתן, שנולד בחנוכה ומאז כל דבר מדליק אותו. שבגיל חמש הלך לתערוכה של צה"ל שהייתה ליד "יד לבנים" ונפל לתוך טנק. חיפשנו אותו שנים עד שהתייאשנו ובגיל 18 הוא חזר הבייתה עם מדים וסיפר לנו שהוא התגייס לשיריון, שאלנו אותו "אז למה חזרת רק עכשיו ולמה אתה עדיין רק טוראי?" הוא לא ענה. הצדיע והלך לישון. רואה חשבון ומבסוט מזה. מחשב שכר ומחייך. יועץ מס וחושב שזה תקין. מתעב בעלי חיים וכל דבר שאין בו הגיון. אח.
אני! ישי! שהדליק את הוילון בחדר שלו בגיל 8 רק כדי לראות מה קורה. וראיתי! חצי וילון שרוף, עשן כבד, ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שהכניס את התקע של המנורה שאף פעם לא הדליקו בסלון לשקע שבקיר רק כדי להבין שהמנורה לא נדלקת והשקע לא יוצא גם אם מנסים להוציא אותו עם מזלג ממתכת. זה נגמר בניצוצות, חשמל קופץ, פעמיים ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שפעם הגיע הביתה מהבית ספר בלי מפתח ואף אחד לא היה בבית אז הוא טיפס לקומה הראשונה דרך החבלים של הכביסה, פתח את החלון ונכנס הביתה. חבול כולו מהמאמץ התקשר אל אבא וסיפר בגאווה על המעלל, זה נגמר בצעקות, תוכחה, שלוש פעמים ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שהיה נכס כלכלי לבית כנסת "גיבורי ישראל" באפרידר, אשקלון, ששבת ללא הגומל של אבא שלי עליי לא הייתה שבת ומאז שעזבתי את העיר כבר אין, מטעמי תקציב, קוניאק בקידוש ומאז אני גם תמיד מודה לאלו שבזכותם אני חי. שקלים.
אני! ישי! בנם של מרדכי ותרצה שקבעו את ביתם כאן, בארץ ישראל, ללא מורא וללא משוא פנים וגם כשנולדו להם ילדיהם, עירומים כביום היוולדם, הם לא התלוננו. כי ככה ילדים נולדים. עירומים.
אני! ישי בן מרדכי לבית פרץ שעשה בחכמה וברח מהנאצים, שנולד בשנת תרצ״ה והתחתן עם תרצה לבית אברג'ל שנולדה בשנת תש״ג ולא שגתה והלכה ללמוד בקבוצת יבנה עוד בזמן שלציונות הדתית היה חשוב החינוך, קצת לפני שהם עברו לחמוצים והקימו, ההורים הנפלאים האלה, משפחה למופת המדינה ואיזור הדרום והשיגו הכל בעזרת עשרת אצבעותיהם ואם היה להם יותר אצבעות היו משיגים לא פחות ובכוחות עצמם ודבקותם עשו זאת! והגיעו לארץ הקודש ולא הלכו לבקש בסוכנות היהודית מגרשים בכל מיני מקומות יוקרתיים ולא הלכו לעליית הנוער לבקש חנות ולא ביקשו כלום ועד היום זה אוכל אותי מבפנים. למה? למה לא עשיתם את זה?
לכולם מסביב יש נכסים ורק אותי שלחתם מהבית עם מחוגה?
אז העיגול שלי פיקס, נו אז מה? מה אני עושה עם זה?
אני! ישי בן מרדכי ותרצה שבאפילה קודרת נראה לא רע ובחושך מוחלט נראה מצויין.
אני! ישי! שתרם את גופו למדע אך המדע סירב לקחת.
אני! ישי! טבעוני מזה מספר שנים שעשה לפני חודש בדיקת דם ומאז הוא חייב לקופת חולים 20 אלף כדוריות דם אדומות.
אני! ישי! שהקפיץ את כל הישיבה למקלטים במלחמת המפרץ עם הקלטה של ״נחש צפע״ יחד עם חבר שלו, אבי דבוש נ״י וכבר אז! ידעתי שהוא יהיה פוליטיקאי ויכנס לשמינייה הראשונה של מרץ בבחירות האחרונות. כי רק אותי העיפו.
אני! ישי בן מרדכי ותרצה! מכבה משואה זו. כי חם כאן. חם כאן בטירוף וזאת חתיכת משואה. מה זה? זה איזה 20 צול הדבר הזה. איך העלו את זה לכאן?
זה לא נכבה הדבר הזה, יש לך עוד מים בבקבוק שם? הלו, אתה! זה שמדבר כמו דן כנר, אתה עם המינרלים. מה? אתה דן כנר? יופי. יופי, בוא, תשפריץ כאן על הבזנט הזה.
ולתפארת מדינת ישראל!
אני! ישי! בנה של תרצה למשפחת אברג'ל שעלתה לארץ ממרקש אשר במרוקו בשנת 1955 ובנו של מרדכי למשפחת פרץ שעלה לארץ מספקס אשר בטוניס אף הוא בשנת 1955 לספירת הנוצרים, ימח שמם ושם זכרם, טפו עליהם, בספינה עלו! לא במטוס, לא על גמל ולא על שטיח! בספינה הגיעו ארצה וסתם ספינה לא מנו ספנות. בלי קזינו, בלי אייל גולן אפילו בלי פריחות שמבחינה אבולוציונית נוצרו עשרות שנים אחר כך וכלום לא היה להם בספינה הרעועה שלהם! כלום! ומיד כשעגנו הועברו למעברת קסטינה אשר בקרית מלאכי וגם שם לא היה להם כלום. כלום! לא אייפון! לא גלקסי! לא גו-פרו! לא קופונים לבודהה בורגר! לא קלמר! לא עיפרון חודים! כלום! אפילו לא מחוגה! כל עיגול היה יוצא להם עקום! כלום! חסרי כל הגיעו למעברה ורטובים. רטובים לגמרי ובכל זאת לא התלוננו וכל גופם אמר שירה.
אני! ישי, אח של רון, מהנדס ללא מעצורים, הוגה וממציא מכונת הגרמושקה, שרוב ילדותו לא היה בבית ופתאום, ביום שמשי אחד, הוא הגיע והחליט לפנק אותי ולקחת אותי לבריכת "עופר" באשקלון. הבחור הממושקף מדי הכניס אותי למים העמוקים והלך. כשהתחלתי לצרוח שיוציא אותי הוא צחק ופקד עליי לשיר את "שירת הים" וכך אנצל. ואני. ילד תמים. חסר מזל ובולע מים התחלתי לשיר "אז ישיר משה ובני ישראל" ובאמת המציל, זכותו תגן עליי, הציל אותי. לאחר כחודש עשינו טיול לקיבוץ יד מרדכי וכנקמה קשרתי אותו עם אזיקון לכוורת, הוא התחנן שאשחרר אותו, אמרתי לו שישיר את "שירת דבורה" והוא, ללא מוצא החל לשיר "ותשר דבורה וברק בן אבינועם". זה לא עזר. נעקץ כולו. אין על שירת הים. רון הוא אח.
אני! ישי! אח של אורלי שתמיד דאגה שאני אעשה שיעורים ופעם אחת היא אפילו הרביצה בי תורה אז הרבצתי לה בחזרה. רבנית בזכות עצמה, סבתא למופת, האחות ששיכנעה אותי, לאחר הבר מצווה, להחליף את הספר על סודות היקום בספר ״אין שלם מלב שבור״ של הרבי מקוצ׳ק ובאמת, מאז אני שבור מזה שאני לא מכיר את סודות היקום. האשה שמיד לאחר שקיבלה רשיון נהיגה הראתה לכל המשפחה, בדרך לסבתא פורטונה ז"ל, איך נוסעים על שני גלגלים בסיבוב ימינה לשיכונים. סבתא כמובן אמרה לה "אימשי כפרה עליק" אבל אנחנו סירבנו מאז לנסוע איתה. אחות.
אני! ישי! אח של עינת, בעלת ידע נרחב בבוטניקה שמגדלת תרנגולות חופש ובעל אסיר תודה ועדיין! מסרבת להודות שהיא זו ששברה את הויטרינה של המזנון הגדול בסלון והיא זו, שבצורה מעוררת כבוד זרקה את האשמה עליי, ילד קטן, מבוהל, בן 6, שכל חטאו היה שהוא היה בסלון. דבוראית מוסמכת שבגיל 9 זרקה עליי נעל אך לצערה הנעל נחתה על עוגת יום ההולדת שלה וחירבה אותה עד היסוד. אחות?
אני! ישי! אח של יהונתן, שנולד בחנוכה ומאז כל דבר מדליק אותו. שבגיל חמש הלך לתערוכה של צה"ל שהייתה ליד "יד לבנים" ונפל לתוך טנק. חיפשנו אותו שנים עד שהתייאשנו ובגיל 18 הוא חזר הבייתה עם מדים וסיפר לנו שהוא התגייס לשיריון, שאלנו אותו "אז למה חזרת רק עכשיו ולמה אתה עדיין רק טוראי?" הוא לא ענה. הצדיע והלך לישון. רואה חשבון ומבסוט מזה. מחשב שכר ומחייך. יועץ מס וחושב שזה תקין. מתעב בעלי חיים וכל דבר שאין בו הגיון. אח.
אני! ישי! שהדליק את הוילון בחדר שלו בגיל 8 רק כדי לראות מה קורה. וראיתי! חצי וילון שרוף, עשן כבד, ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שהכניס את התקע של המנורה שאף פעם לא הדליקו בסלון לשקע שבקיר רק כדי להבין שהמנורה לא נדלקת והשקע לא יוצא גם אם מנסים להוציא אותו עם מזלג ממתכת. זה נגמר בניצוצות, חשמל קופץ, פעמיים ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שפעם הגיע הביתה מהבית ספר בלי מפתח ואף אחד לא היה בבית אז הוא טיפס לקומה הראשונה דרך החבלים של הכביסה, פתח את החלון ונכנס הביתה. חבול כולו מהמאמץ התקשר אל אבא וסיפר בגאווה על המעלל, זה נגמר בצעקות, תוכחה, שלוש פעמים ח״י שקלים וברכת הגומל.
אני! ישי! שהיה נכס כלכלי לבית כנסת "גיבורי ישראל" באפרידר, אשקלון, ששבת ללא הגומל של אבא שלי עליי לא הייתה שבת ומאז שעזבתי את העיר כבר אין, מטעמי תקציב, קוניאק בקידוש ומאז אני גם תמיד מודה לאלו שבזכותם אני חי. שקלים.
אני! ישי! בנם של מרדכי ותרצה שקבעו את ביתם כאן, בארץ ישראל, ללא מורא וללא משוא פנים וגם כשנולדו להם ילדיהם, עירומים כביום היוולדם, הם לא התלוננו. כי ככה ילדים נולדים. עירומים.
אני! ישי בן מרדכי לבית פרץ שעשה בחכמה וברח מהנאצים, שנולד בשנת תרצ״ה והתחתן עם תרצה לבית אברג'ל שנולדה בשנת תש״ג ולא שגתה והלכה ללמוד בקבוצת יבנה עוד בזמן שלציונות הדתית היה חשוב החינוך, קצת לפני שהם עברו לחמוצים והקימו, ההורים הנפלאים האלה, משפחה למופת המדינה ואיזור הדרום והשיגו הכל בעזרת עשרת אצבעותיהם ואם היה להם יותר אצבעות היו משיגים לא פחות ובכוחות עצמם ודבקותם עשו זאת! והגיעו לארץ הקודש ולא הלכו לבקש בסוכנות היהודית מגרשים בכל מיני מקומות יוקרתיים ולא הלכו לעליית הנוער לבקש חנות ולא ביקשו כלום ועד היום זה אוכל אותי מבפנים. למה? למה לא עשיתם את זה?
לכולם מסביב יש נכסים ורק אותי שלחתם מהבית עם מחוגה?
אז העיגול שלי פיקס, נו אז מה? מה אני עושה עם זה?
אני! ישי בן מרדכי ותרצה שבאפילה קודרת נראה לא רע ובחושך מוחלט נראה מצויין.
אני! ישי! שתרם את גופו למדע אך המדע סירב לקחת.
אני! ישי! טבעוני מזה מספר שנים שעשה לפני חודש בדיקת דם ומאז הוא חייב לקופת חולים 20 אלף כדוריות דם אדומות.
אני! ישי! שהקפיץ את כל הישיבה למקלטים במלחמת המפרץ עם הקלטה של ״נחש צפע״ יחד עם חבר שלו, אבי דבוש נ״י וכבר אז! ידעתי שהוא יהיה פוליטיקאי ויכנס לשמינייה הראשונה של מרץ בבחירות האחרונות. כי רק אותי העיפו.
אני! ישי בן מרדכי ותרצה! מכבה משואה זו. כי חם כאן. חם כאן בטירוף וזאת חתיכת משואה. מה זה? זה איזה 20 צול הדבר הזה. איך העלו את זה לכאן?
זה לא נכבה הדבר הזה, יש לך עוד מים בבקבוק שם? הלו, אתה! זה שמדבר כמו דן כנר, אתה עם המינרלים. מה? אתה דן כנר? יופי. יופי, בוא, תשפריץ כאן על הבזנט הזה.
ולתפארת מדינת ישראל!
