רק נכנסנו למלון ראיתי מלא בחורות שחומות מלאות תזזית ,
"תגידי , התימניאדה זה לא באילת ? " שאלתי את הגברת .
"אולי זה מלון של תימנים ?" היא הציעה .
לא יכול להיות מלון רק של תימנים , בכל זאת התקדמנו קצת עם השנים,התערבבנו .
אני מכיר תימנים שעובדים בהייטק , בנמל אשדוד , יש אפילו כמה עצמאיים .
רק כשירדנו לבריכה הבנתי שאלו היו תיירות שבדיות שמרחו בוץ של ים המלח .
נרגעתי , ידעתי שבסוף הן יורידו את המסכה מהפנים שלהן , צבועות .
אחרי ששרפנו את עצמנו בשמש טוב טוב הלכנו לספא , נכנסנו לבריכה החמה וצפנו לנו להנאתנו , אחרי 10 דקות בערך הגיע העתיד שלי לבריכה .
קבוצה של תיירים מזרחיים , ממזרח אירופה , שאספו במהלך השנים כל מחלת עור שקיימת על הגלובוס פסעו להם לכיוון הבריכה החמה . חלק הגיעו עם ברמודות עצומות וחלק עם ספידו שלא היה מבייש את מייקל פלפס .
בעוד הם מחליקים להם מעדנות לתוך הבריכה שבה צפתי , התחילה הדאגה להטריד אותי . מה בעצם אני אמור לעשות עכשיו ? לברוח ? להישאר ? האם הפטריות מתות מיד כאשר הן באות במגע עם המים החמים והמלוחים או שמא הסביבה החמה דווקא תומכת בהפצה ובהתרבות החיידקים ?
אחרי שכל המזרחיים נכנסו לבריכה החלו תחושות פסיכוסומטיות לתקוף אותי , הרגשתי את החיידקים בכל מקום בגוף , הם זחלו לי בין אצבעות הרגליים , תקפו לי את העורף . מעטה סמיך של חיידקים אפף אותי , היה לי ברור שזה רק בראש שלי אבל הוא גירד לי באותו רגע . הרגשתי שאני שוחה בתוך צלחת פטרי ענקית.
יצאנו מצלחת הפטרי והמשכנו לניסוי הבא במעבדת הביולוגיה הגדולה ביקום . עברנו לגקוזי .
פכפוך המים הרחיק ממני את המחשבות הטורדניות , עצמתי את העיניים ונרגעתי . כעבור כמה דקות פתחתי את העיניים וראיתי מולי 6 גברים גדולים מאוד,אבל מאוד , מתגרדים ומקרצפים את העור . הצלחתי להבין שהם מבצעים את המלצות הרופאים שלהם בכדי להיפטר מפטריית ענק שתקפה להם את הגב ובעודם משילים מעצמם את הפטריה אל תוך הגקוז'י ברחתי החוצה כל עוד עורי בי .
הלכתי לבריכה החיצונית . הגברת כבר חיכתה שם . היא אמרה שלא רצתה להפריע לי בזמן שנחתי בגקוז'י. אמרתי לה שזאת פעם אחרונה שהיא עוזבת אותי לבד עם חבורת מקרצפי השכמות ואם היא רוצה לצאת שתיקח אותי איתה .
נכנסתי לבריכה והתחלתי לצלול , פתאום נחת עליי דבר עצום והדביק אותי לקרקעית הבריכה , הצלחתי לחמוק מהלפיתה שלו וצפתי למעלה . מולי שחה גלד אדם מזרח אירופאי שכנראה חשב שקפיצה על ילידים פרימיטיביים מקומיים היא המוצא האחרון שלו בדרך להיפטר מהדלקת ועל הדרך מעוד יהודי .
תוך כדי שאני מסנן קללות ובורח מהבריכה הוא ביקש סליחה אבל זה כבר לא שינה שום דבר .
עליתי לחדר .
אני עם ים המלח סיימתי , שימשיכו את הניסוי בלעדיי , מי שמחפש אותי, אני עם הגברת , באמבטיה .
"תגידי , התימניאדה זה לא באילת ? " שאלתי את הגברת .
"אולי זה מלון של תימנים ?" היא הציעה .
לא יכול להיות מלון רק של תימנים , בכל זאת התקדמנו קצת עם השנים,התערבבנו .
אני מכיר תימנים שעובדים בהייטק , בנמל אשדוד , יש אפילו כמה עצמאיים .
רק כשירדנו לבריכה הבנתי שאלו היו תיירות שבדיות שמרחו בוץ של ים המלח .
נרגעתי , ידעתי שבסוף הן יורידו את המסכה מהפנים שלהן , צבועות .
אחרי ששרפנו את עצמנו בשמש טוב טוב הלכנו לספא , נכנסנו לבריכה החמה וצפנו לנו להנאתנו , אחרי 10 דקות בערך הגיע העתיד שלי לבריכה .
קבוצה של תיירים מזרחיים , ממזרח אירופה , שאספו במהלך השנים כל מחלת עור שקיימת על הגלובוס פסעו להם לכיוון הבריכה החמה . חלק הגיעו עם ברמודות עצומות וחלק עם ספידו שלא היה מבייש את מייקל פלפס .
בעוד הם מחליקים להם מעדנות לתוך הבריכה שבה צפתי , התחילה הדאגה להטריד אותי . מה בעצם אני אמור לעשות עכשיו ? לברוח ? להישאר ? האם הפטריות מתות מיד כאשר הן באות במגע עם המים החמים והמלוחים או שמא הסביבה החמה דווקא תומכת בהפצה ובהתרבות החיידקים ?
אחרי שכל המזרחיים נכנסו לבריכה החלו תחושות פסיכוסומטיות לתקוף אותי , הרגשתי את החיידקים בכל מקום בגוף , הם זחלו לי בין אצבעות הרגליים , תקפו לי את העורף . מעטה סמיך של חיידקים אפף אותי , היה לי ברור שזה רק בראש שלי אבל הוא גירד לי באותו רגע . הרגשתי שאני שוחה בתוך צלחת פטרי ענקית.
יצאנו מצלחת הפטרי והמשכנו לניסוי הבא במעבדת הביולוגיה הגדולה ביקום . עברנו לגקוזי .
פכפוך המים הרחיק ממני את המחשבות הטורדניות , עצמתי את העיניים ונרגעתי . כעבור כמה דקות פתחתי את העיניים וראיתי מולי 6 גברים גדולים מאוד,אבל מאוד , מתגרדים ומקרצפים את העור . הצלחתי להבין שהם מבצעים את המלצות הרופאים שלהם בכדי להיפטר מפטריית ענק שתקפה להם את הגב ובעודם משילים מעצמם את הפטריה אל תוך הגקוז'י ברחתי החוצה כל עוד עורי בי .
הלכתי לבריכה החיצונית . הגברת כבר חיכתה שם . היא אמרה שלא רצתה להפריע לי בזמן שנחתי בגקוז'י. אמרתי לה שזאת פעם אחרונה שהיא עוזבת אותי לבד עם חבורת מקרצפי השכמות ואם היא רוצה לצאת שתיקח אותי איתה .
נכנסתי לבריכה והתחלתי לצלול , פתאום נחת עליי דבר עצום והדביק אותי לקרקעית הבריכה , הצלחתי לחמוק מהלפיתה שלו וצפתי למעלה . מולי שחה גלד אדם מזרח אירופאי שכנראה חשב שקפיצה על ילידים פרימיטיביים מקומיים היא המוצא האחרון שלו בדרך להיפטר מהדלקת ועל הדרך מעוד יהודי .
תוך כדי שאני מסנן קללות ובורח מהבריכה הוא ביקש סליחה אבל זה כבר לא שינה שום דבר .
עליתי לחדר .
אני עם ים המלח סיימתי , שימשיכו את הניסוי בלעדיי , מי שמחפש אותי, אני עם הגברת , באמבטיה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה