הלילה הגיע ואיתו הפחד .
פחד טהור שהוא תוצאה של הבנה ברורה , של ידיעה שהיא מעבר לחושים הבסיסיים שלנו .
פחד שמלווה את כולנו ביומיום , פחד שמבוסס על ההבנה וההכרה שרופא השיניים שלנו הוא בעצם רוצח סדרתי.
להבדיל מרופאי שיניים אחרים שמצליחים להיות סימפטיים כלפי חוץ , ד״ר קלמנוביץ ( שם בדוי , ברור לכם גם למה ) רופא השיניים שלי, אפילו לא מנסה. מהרגע שאתה נכנס לחדר שלו ועד הרגע שאתה עוזב את המרפאה אתה קורבן .
יש לו כישורים חברתיים של חמוס ואופי של מחבל מתאבד . אתה יודע שהוא טעון. אבל אין לך מושג מתי הוא יתפוצץ.
יש לו גם כמה הרגלים רעים כמו ל״שכוח״ לשים מסיכה בזמן טיפול או לתת לך הרגשה שאתה לא חכם במיוחד.
אפשר לסכם ולומר שאם בגיהינום יעשו טיפולי שיניים , קלמנוביץ יהיה מנהל המרפאה . אני אישית מאוד אוהב רופאים רודנים כאלה ,זה בדרך כלל משעשע אותי ומעביר לי את הסבל בצורה נוחה יותר. לאורך כל הטיפול עם פה פתוח או סגור אני מטריד אותם בשאלות , חלקן ענייניות וחלקן קנטרניות ומחפש נקודות חולשה. אצל קלמנוביץ לקח לי זמן,הייתי אצלו כבר כמה פעמים ולא הזיזו לו כל ההקנטות שלי , תמיד היה לו משהו חכם להגיד, אפילו לשאלה שלי האם הוא רופא שיניים בגלל שהוא לא הצליח להיות רופא רגיל הוא ענה בצורה אישית עליי.
בקיצור,היום הייתי אצלו ולאורך כל הטיפול הוא ירד על השיננית , לא הבין איך אני מזיז מדי פעם את הראש והטריף אותו שמדי פעם סגרתי קצת את הפה ,תוך כדי הטיפול הוא אפילו הספיק לצעוק על המזכירות אבל הסאקשיין ששבר את גב הרופא היה החלק שבו לא הגיע ליד שלו בזמן אחד מהמכשירים המוזרים שלהם , כאן קלמנוביץ איבד את זה והתחיל לדבר ולהתלונן על השיננית ועליי בלי סוף , דיבר ודיבר ודיבר ועקץ והציק עד שאמרתי לו ״עים בקשה ממכה עפני ״ , קלמנוביץ התעצבן , הזיז את המגש ואמר ״תשתה ותדבר אני לא מבין מה אתה רוצה ״. , התעשתתי ואמרתי לו ״ שים בבקשה מסיכה על הפנים ״ , קלמנוביץ הסתכל עליי כמה רגעים כאילו ניסה להבין האם באמת אמרתי את זה , המבט שלי היה חד משמעי . הוא אמר בקול חלש ״בסדר״ והסתובב לשים מסיכה . כאשר הסתובב בחזרה קלטתי שמשהו עובר עליו ,הוא לא חזר להיות רופא השיניים הצורר שהכרתי , מכאן ועד סוף הטיפול הוא לא הוציא מילה מהפה , שתק כמו פציינט . מדי פעם מלמל משהו לשיננית וזהו , בזוית העין קלטתי אותה מחייכת אליי והבנתי שעליתי כאן על משהו , או שזה עניין שלו עם המסיכה או שההוראה החד משמעית שלי בלבלה אותו ודיכדכה אותו , בקיצור יש נקודת תורפה ואני הולך להשתמש בה מכאן ועד עולם . סימנתי וי גם על קלמנוביץ . יש לי תור לכתר עוד שבועיים. איזה פחד .
פחד טהור שהוא תוצאה של הבנה ברורה , של ידיעה שהיא מעבר לחושים הבסיסיים שלנו .
פחד שמלווה את כולנו ביומיום , פחד שמבוסס על ההבנה וההכרה שרופא השיניים שלנו הוא בעצם רוצח סדרתי.
להבדיל מרופאי שיניים אחרים שמצליחים להיות סימפטיים כלפי חוץ , ד״ר קלמנוביץ ( שם בדוי , ברור לכם גם למה ) רופא השיניים שלי, אפילו לא מנסה. מהרגע שאתה נכנס לחדר שלו ועד הרגע שאתה עוזב את המרפאה אתה קורבן .
יש לו כישורים חברתיים של חמוס ואופי של מחבל מתאבד . אתה יודע שהוא טעון. אבל אין לך מושג מתי הוא יתפוצץ.
יש לו גם כמה הרגלים רעים כמו ל״שכוח״ לשים מסיכה בזמן טיפול או לתת לך הרגשה שאתה לא חכם במיוחד.
אפשר לסכם ולומר שאם בגיהינום יעשו טיפולי שיניים , קלמנוביץ יהיה מנהל המרפאה . אני אישית מאוד אוהב רופאים רודנים כאלה ,זה בדרך כלל משעשע אותי ומעביר לי את הסבל בצורה נוחה יותר. לאורך כל הטיפול עם פה פתוח או סגור אני מטריד אותם בשאלות , חלקן ענייניות וחלקן קנטרניות ומחפש נקודות חולשה. אצל קלמנוביץ לקח לי זמן,הייתי אצלו כבר כמה פעמים ולא הזיזו לו כל ההקנטות שלי , תמיד היה לו משהו חכם להגיד, אפילו לשאלה שלי האם הוא רופא שיניים בגלל שהוא לא הצליח להיות רופא רגיל הוא ענה בצורה אישית עליי.
בקיצור,היום הייתי אצלו ולאורך כל הטיפול הוא ירד על השיננית , לא הבין איך אני מזיז מדי פעם את הראש והטריף אותו שמדי פעם סגרתי קצת את הפה ,תוך כדי הטיפול הוא אפילו הספיק לצעוק על המזכירות אבל הסאקשיין ששבר את גב הרופא היה החלק שבו לא הגיע ליד שלו בזמן אחד מהמכשירים המוזרים שלהם , כאן קלמנוביץ איבד את זה והתחיל לדבר ולהתלונן על השיננית ועליי בלי סוף , דיבר ודיבר ודיבר ועקץ והציק עד שאמרתי לו ״עים בקשה ממכה עפני ״ , קלמנוביץ התעצבן , הזיז את המגש ואמר ״תשתה ותדבר אני לא מבין מה אתה רוצה ״. , התעשתתי ואמרתי לו ״ שים בבקשה מסיכה על הפנים ״ , קלמנוביץ הסתכל עליי כמה רגעים כאילו ניסה להבין האם באמת אמרתי את זה , המבט שלי היה חד משמעי . הוא אמר בקול חלש ״בסדר״ והסתובב לשים מסיכה . כאשר הסתובב בחזרה קלטתי שמשהו עובר עליו ,הוא לא חזר להיות רופא השיניים הצורר שהכרתי , מכאן ועד סוף הטיפול הוא לא הוציא מילה מהפה , שתק כמו פציינט . מדי פעם מלמל משהו לשיננית וזהו , בזוית העין קלטתי אותה מחייכת אליי והבנתי שעליתי כאן על משהו , או שזה עניין שלו עם המסיכה או שההוראה החד משמעית שלי בלבלה אותו ודיכדכה אותו , בקיצור יש נקודת תורפה ואני הולך להשתמש בה מכאן ועד עולם . סימנתי וי גם על קלמנוביץ . יש לי תור לכתר עוד שבועיים. איזה פחד .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה