יום ראשון, 29 ביוני 2014

ששון ז"ל

ששון איננו.
ששון כבר לא.
אני מסתכל על הכלוב שלך ששון ועדיין לא מעכל.
רק אתמול הסתובבת על הגלגל שלך, מטומטם מתמיד וחסר דאגות. מי היה מאמין שלמחרת תחזיר את נשמתך לבורא.
לא הייתי שם כשזה קרה וחבל.
לא הייתי שם כשזה קרה ששון וחבל כי אני יודע שלא מתת בצורה רגילה. אני יודע ששון שסיבת מותך הייתה ללא ספק מטומטמת. כל חייך ניסית להתנקש בעצמך וכל פעם מחדש נכשלת.
חנקת את עצמך עם חוטים שפרמת ממגבת בדיוק כמו אחיך, שמחה, שמת באותה צורה.
ברחת מהכלוב וניסית לחבל בחוט הגז.
נכנסת מתחת למכונת הכביסה ונתקעת שם ללא יכולת לזוז.
דחפת את הראש בין סורגי הכלוב וכמעט נחנקת.
ששון. שנים שניסית לכרסם את דרכך את הקבר ללא הצלחה והנה, עכשיו הצלחת.
ששון. אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה ואומר לעצמך ״אמא׳לה, איזה גובה!״
יודע שהשארת מאחוריך מורשת מפוארת של טיפשות, פזיזות ושמחת חיים.
ששון, היית חבר נאמן, ידעת לשתוק כשצריך וידעת למות בדיוק ביום שבו מתת.
ששון, אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה ואומר לעצמך ״באסה, לא רואים כלום, מעונן היום״
זהו ששון. אתה כבר לא. אינך.
לא הייתי שם כשזה קרה אבל לבטח זה היה מוות מיותר. או שלא.
היה שלום אוגר.
נוח על נסורתך בשלום. דביל.

יום שני, 23 ביוני 2014

גור ( איך נוצר מנהג, מתוך ספר עתידי ״צדיקים ומנהגים במכונת כביסה״)


מעשה בצדיק, די מושלם
שגר לו בגור, כמו כולם 
חברים לו לרוב
כן, גם מלבוב.
(ויציב ונכון וקיים)

חנן אותו האל בכל טוב, 
עם תלמידיו חזר שוב ושוב,
על ש״ס ופוסקים, 
ראשונים, אחרונים, 
(וישר ונאמן ואהוב)

ובשטייטל יום גשם תמים,
הצדיק בלבושו החמים,
לבית התמחוי, 
הוא צעד בלי דיחוי,
(וחביב ונחמד ונעים)

ופתאום נפער הענן
ארובות השמיים וגשם איתן
הצדיק במלכוד
הוא לגמרי אבוד
(ונורא ואדיר ומתוקן)

אבוי, אמר בקול רפה
שלולית עצומה, אנא אפנה?
הצדיק לא נרתע ,
צעק הוא אז שמע,
(ומקובל וטוב ויפה)

לא אירא, לא אפחד, לא אחשוש
יתגדל, יתקדש, לא אבוש
התקרב אל המים, 
הרים ת׳גרביים
(קדוש קדוש קדוש)

ותלמידיו הרבים, ה׳ עדי, 
חזו ברב האגדי , 
הסתכלו לשמיים,
הרימו גרביים,
(ושיויתי ה׳ לנגדי)

וכך עד היום, כל חסיד,
את בנו מלמד להתמיד, 
להסתכל לשמיים, 
למשוך ת׳גרביים
ורק אז, מודה אני להגיד.

יום שישי, 20 ביוני 2014

קטע מסריח

״אבא, אתה יודע שרוב הילדים מפליצים בטיול שנתי?״
מאיפה את יודעת?
״שאלתי אותם״
את רצינית?! עשית סקר הפלצות?
״מצחיק. סקר הפלצות. טוווב״
למה את מספרת לי את זה?
״כי גם אני הפלצתי"
את מתכוונת עשית פוק.
״לא. הפלצתי, אבל בטעות"
בנות לא מפליצות, הן עושות פוק.
״לא פוק, אבא, פלוץ. עם רעש והכל."
לא, לא הבנת. בנות אומרות שהן לא מפליצות, הן אומרות שהן רק עושות פוק, כאילו פלוץ. פלוץ דמה.
״אבא, אני לא יודעת מה בנות אומרות, אבל אני הפלצתי. תקעתי נוד. עם רעש וריח, סירחון לא נורמלי״
מעניין.
״תאמין לי אבא שזה לא היה פלוץ דמה. זה היה נוד. בקיצור, אי אפשר לקרוא למה שעשיתי פוק. זה לא מכבד את הנוד שיצרתי״
יופי .
״נראה לי שזה היה נוד מסוג אברום״
מאיפה יש לך ידע נודים נרחב כל כך?
״קראתי בויקיפדיה ועשיתי סימולציה עם מחולל נודים וירטואלי שמצאתי ברשת, חשבתי בהתחלה שזה יוסיפון אבל עכשיו אני כמעט בטוחה שזה אברום״
מדהים. חבל שאין מקצוע כזה בבית ספר.
״בכל אופן זאת הייתה חתיכת נוד שהנהג חשב שהוא עשה פנצ׳ר אז הוא עצר בצד ו...״
נו ו...
״ואז ברח לי עוד אחד"
פוק?
״נוד״
פוק!
״פליצה עצומה״
לא פוק?
״נוד מהגיהינום״
בטוחה?
״לגמרי, נוד במארז משפחתי״
חבל
״ברח. מה לעשות? קורה. היי אמא. מה שלומך?״
ברחו לה נודים בטיול השנתי.
״אבא!״
נודים נודים?
״אמא!״
נודים נודים
״לא יכול להיות״
הילדה מפיצה נודים לכל עבר. נודים של נהג משאית. נודים מהגיהינום.
״אבא, בנות לא תוקעות נודים. זה היה רק פוק. פוק קטן.״
בסדר בסדר. לילה טוב פוקיהונטס שלי.
״אבא!״
צוחקים. לילה טוב פוקימון.
״אבא די, אל תעשה לי קטע מסריח.״
טוב חמודה, נוד-ר. לילה טוב.
״איףףףף, מה זה הריח הזה? אבא?!!! תקעת נוד?!״
פוק. ילדתי. זה היה רק פוק.