ששון ז"ל

ששון איננו.
ששון כבר לא.
אני מסתכל על הכלוב שלך ששון ועדיין לא מעכל.
רק אתמול הסתובבת על הגלגל שלך, מטומטם מתמיד וחסר דאגות. מי היה מאמין שלמחרת תחזיר את נשמתך לבורא.
לא הייתי שם כשזה קרה וחבל.
לא הייתי שם כשזה קרה ששון וחבל כי אני יודע שלא מתת בצורה רגילה. אני יודע ששון שסיבת מותך הייתה ללא ספק מטומטמת. כל חייך ניסית להתנקש בעצמך וכל פעם מחדש נכשלת.
חנקת את עצמך עם חוטים שפרמת ממגבת בדיוק כמו אחיך, שמחה, שמת באותה צורה.
ברחת מהכלוב וניסית לחבל בחוט הגז.
נכנסת מתחת למכונת הכביסה ונתקעת שם ללא יכולת לזוז.
דחפת את הראש בין סורגי הכלוב וכמעט נחנקת.
ששון. שנים שניסית לכרסם את דרכך את הקבר ללא הצלחה והנה, עכשיו הצלחת.
ששון. אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה ואומר לעצמך ״אמא׳לה, איזה גובה!״
יודע שהשארת מאחוריך מורשת מפוארת של טיפשות, פזיזות ושמחת חיים.
ששון, היית חבר נאמן, ידעת לשתוק כשצריך וידעת למות בדיוק ביום שבו מתת.
ששון, אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה ואומר לעצמך ״באסה, לא רואים כלום, מעונן היום״
זהו ששון. אתה כבר לא. אינך.
לא הייתי שם כשזה קרה אבל לבטח זה היה מוות מיותר. או שלא.
היה שלום אוגר.
נוח על נסורתך בשלום. דביל.