חינוך ילדים

אני לא רוצה להרגיז אתכם או לזרות לכם מלח של חלות שבת על פצעים של יום חול אבל הילדים שלי בדיוק מסיימים עכשיו את השיעורים לחופש. גם במהלך שנת הלימודים הם בדרך כלל לומדים בלי שאני אציק להם, איך זה קרה אתם שואלים? ניסוי וטעייה, ניסוי ותהייה ואז הארה.

אז לקראת שנת הלימודים הממשמשת וקרבה חשוב לי לחזור ולתת להורים הצעירים עצה חשובה, עצה שנוסתה בזמן אמת על ילדים. שלי.

השיטה עובדת. בדוקה ומחוברת בעבותות של ברזל לפחדים הגדולים ביותר שלהם, סביר הדבר שאני לא הראשון שהשתמש בשיטה זו אך אני לא בטוח שמי שעשה זאת עשה זאת  באופן מודע וממוקד כמוני.

השיטה יחסית פשוטה אך מחייבת דבקות, כח רצון והבנה שייתכן ויש סיכוי שהכל יתפקשש ואז יש סיכוי שהילד ייסע לעיראק, ירשם לבית ספר של דעא"ש ויעשה חמש יחידות בעריפת ראשים, בקיצור, להיות עם האצבע על הדופק, כי זה יכול להוביל לאסון ברמה המשפחתית ואז דופק כבר לא יהיה רלוונטי.

אז איך מייצרים היום ילדים טובים, לכאורה?

התשובה פשוטה. איום בפאדיחה .

הפחד הקמאי של ילדים מפאדיחה של הוריהם מבוססת על אלפי שנים של היסטוריה עקובה משטויות שהורים עשו ליד ילדיהם ואלו לא יכלו לשאת זאת.  נח השיכור, לוט השיכור, יעקב הנעבך, יוסף ואחיו.

ההבנה שזאת השיטה ואין בילתה נתגלתה לי במקרה. כמו פופקורן, כמו ביצה קשה, יום אחד זרקתי את זרעי הפאדיחה לאש והחשש קפץ לכל עבר, זה לא היה בכוונה אבל המבט של הבכורה אמר הכל, רק לא זה אבא, רק לא זה, ואני הבנתי שאם רק לא זה, אז זה יהיה זה, או זה אחר, או זה ליד, כי בסך הכל זה בשבילי, זה בשבילך, זה בשבילם. 

את השיטה יש להתחיל ולממש כבר בכיתה א' וב' כאשר הילד רך בשנים ובדרך כלל לא קיימת בעיה של פגיעה במרות או ניסיונות מרד, עם זאת, ניתן לממש אותה גם כאשר הילד מגיע לכיתה ג' או ד' או כאשר מתחילים לצוץ ניצני המרד הראשונים, במקרים אלו יש לתקוף את הבעיה בנחישות אך עם זאת ברגישות .

זה אולי נשמע מסובך אך במקרה שלי לא הייתי צריך יותר מכובע כלב ומבטא רוסי בכדי לגרום לילדה להבין שאם היא לא מכינה את שיעורי הבית אני מגיע בשיעור השני לכיתה חבוש בכובע הכלב ומבקש במבטא רוסי כבד מהמורה שתקרא רגע לבת שלי כי יש לי משהו מאוד חשוב להגיד לה.

כמובן שברגע שהוצאתי מהמגירה את כובע הכלב הילדה כבר רכנה על הספרים ופתרה את שיעורי הבית בחשבון.

חשוב לציין שאת האיום בפאדיחה יש לבצע ליד שאר הילדים בבית בכדי שלא נצטרך לחזור על התרגיל שוב ושוב.

כמו בכל תהליך גם בתהליך האיום בפאדיחה ישנה רגרסיה והילד צריך לקבל תזכורות ,במקרה שלי פשוט הוספתי לפאדיחה קורקינט של דורה ורכבתי עליו בבית עם כובע הכלב שלי בעודי צועק במבטא רוסי "מי כאן המנהלת? אני עלה חדש! תחי מדינת ישראל! "

המסר נקלט .

השיטה באמת פשוטה וניתן להשתמש ברכיבים שנמצאים בכל בית. במקרים קשים ניתן לקנות בובה של בוץ' או חטפני ולדובב אותה בכל מבטא שתבחרו . חשוב להתקשט גם בכובע טיפשי כלשהוא ואם אפשר גם תכשיט קטן. לא הייתי הולך על איפור זה הופך את העניין לגרוטסקי מדי ויכול לגרום לתוצאה ההפוכה, הילד ירגיש שאין לו כבר מה להפסיד ויעשה דווקא  ואז דעא"ש , עריפת ראשים וכל השיט הזה, לא כדאי.

היום ברוך השם אני במצב שאם אני מזהה התנגדות אני מחייך חיוך טיפשי או פולט גיחוך קל, כאילו לעצמי , והמסר עובר בצורה חלקה .

והילדים? ממש טובים, מחונכים, הם בדיוק מכינים שיעורי בית , אושר גדול. אבל הכי חשוב, הם לא נוגעים לי בקורקינט של דורה. הוא רק שלי .