אתמול דיברתי עם הקב"ה. זה תמיד קורה לי אחרי שאני אוכל הרבה מנגו.
הפעם הוא זה שפנה אליי. ״מה שלומך?״
כאילו שאתה לא יודע אמרתי לעצמי.
״אני יודע אבל גם אל צריך לשמור על נימוס
בסיסי, בכל זאת אני המצאתי את זה.״
אני מרגיש סך הכל בסדר, חשבתי לעצמי.
״אז למה כל כך הרבה מנגו? אני די עסוק בזמן
האחרון״
כן ממש. הרהרתי ביני לבין זה שהמציא גם את הציניות.
״נעשה כאילו לא שמעתי״
נעשה ונשמע, בהיתי. עוד מעט גן חובה אתה יודע, מלמלתי לזה
שהמציא את המחלות הגנטיות.
״אני יודע.״
ואני חושב שהגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. הגיע הזמן
לדבר, אבל לדבר באמת. בלי רמזים, בלי ניואנסים, פשוט להגיד, טוב או רע. בלי כל
הפירוטכניקה המיותרת הזאת, בלי MRI , EEG, CT, אולטראסאונד. בלי טלפון מהגן שיסביר שהילדה עדיין משתדלת. פשוט
רוצה לדעת, טוב או רע?
הרי אתה הוא אלוהי המחלות הגנטיות,
אלוהי הילדים הקטנים והנפוחים מסטרואידים,
אלוהי הפרכוסים והניתוקים.
אלוהי ההורים המהורהרים, היושבים במסדרון, מחפשים תשובה
בפלורוסנט.
אלוהי הטפסים והבדיקות, האבחנות וההשערות.
אלוהי חדרי המיון,
אלוהי המקופלת והבמבה והשחור בלי הסוכר.
אלוהי מחלקות הנוירולוגיה,
אלוהי התרופות,
אלוהי המינונים וטיפה יותר וקצת פחות.
אלוהי בדיקות הדם,
אלוהי האחיות שלא מוצאות את הוריד.
אלוהי הדנ״א.
אלוהי התקלות ברצף הגנטי.
אלוהי ההתחייבות לבית חולים והביטוחים הרפואיים ותחתום לי כאן.
אלוהי מנהלי המחלקות היודעים כל, המעריכים והמנבאים.
אלוהי הרופאים הטובים. הטובים באמת.
אתה.
אלוהי המרפסות המעשנות והמאפרות המלאות בבדלי סיגריות של שאכטה
אחת.
אלוהי הטוב והרע, הברכה והקללה.
אלוהי הפתרונות. אלוהי הדברים על השולחן.
אלוהי הליצנים הרפואיים.
אלוה כל הבריות.
טוב או רע? דבר. בלי רמזים. בלי להתחבא מאחורי חלוקים ירוקים
בחדרים קטנים עם תמונות גדולות של הנסיך הקטן. פשוט. מה כל כך קשה?
״ונגיד שאני אגיד לך, מה אז ישאר לך? תדע
הכל. מה ישאר לכולם? בלי חוסר הוודאות לא ישאר מהעולם הזה כלום, כלום. גם ככה
בראתי מלא מטורפים בשנתונים האחרונים, אז לבטל את המנגנון של שכר ועונש? השתגעת?
אלוהים ללא ספקות? אל נטול חוסר וודאות? הכל על השולחן? אלו שאין להם מה להפסיד לא
יבזבזו רגע. יאכלו אותך חי, העולם יתפרק לגמרי, תוכל לעשות עם הבלאגן של היום ימי
הולדת, זאת תהיה בדיחה. חוסר הוודאות והספיקות הן מנגנון ההגנה הטוב ביותר שקיים.
בסופו של דבר, טוב או רע זה אתה תקבע. תעשה את זה טוב״
אוף, מה כבר ביקשתי? ביקשתי פשוט.
"תתמודד"
אלוהים אדירים.
קמתי.
״הולך לשוק, אה?״
כן...
״מנגו?״
זיבי מנגו. ענבים.
״ידעתי״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה