חילול השם

חילול השם. הבחירות האלה היו חילול השם אחד גדול.

למה אני אומר את זה אתם שואלים? כי במוצ״ש שעבר, רגע ממש לפני הבחירות, נכנסתי לי לתומי לשירותים, באמת לא חשוב בשביל מה נכנסתי כי בגילי אני כבר יושב בשני המקרים ותוך כדי שאני מעיין במגזין ״גליליאו לילדים-מדע לגיל הרך״ וקורא בשקיקה את מאמרו האחרון של ד"ר רחבעם יורד הים בנושא "בחירות 2015, הימאים – קולות צפים" הטלפון צלצל. למרות העניין הרב במאמרו של הדוקטור, לא התלבטתי ועניתי מיד. להפתעתי הרבה מהצד השני של האייפון דיבר אליי לא פחות ולא יותר הרב אלבז. כאן כבר התלבטתי אם להמשיך להקשיב, בכל זאת, בית כיסא, אבל הוא היה נשמע כל כך נחוש והחלטי שלא הייתה לי ברירה אלא להקשיב וכך, בעודי יושב בשירותים, מגזין ״גליליאו לילדים-מדע לגיל הרך״ מונח על ירכיי והאייפון מוצמד לאוזניי, מצאתי את עצמי מקשיב לדבריו חוצבי הלהבות ומשברי הקירות של הרב אלבז.

הוא סיפר לי כמה זה חשוב להצביע לתנועתו של המרן המקורי מספר אחד, כמה ברכה תצמח לי מהעניין וכמה ייהנו מזה צֶאֱצָאַי וצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאַי ובנוסף, הבטיח לי שהגאולה קרובה מתמיד והיא תגיע ממש ברגע שאעשה למען מרן ובל אשכח שתשועת ה' כהרף עין היא, אך רק אם אחשה לעשות זאת. הוא הוסיף ותיבל את דבריו בדברי תורה יקרים מפז וזה בהחלט היה מעניין, הייתי מרותק לדברי התורה ולברכות שהומטרו עליי והתחלתי לדמיין כמה טוב יהיה. בשנה. בשנה הבאה ואז הוא צעק שאבא מסתכל מלמעלה. הרמתי את הראש וראיתי רק הכנה למזגן ותמיד, אבל תמיד, חשדתי בקבלן שהוא הכניס לשם משהו אז תיכף ומיד סגרתי את ״גליליאו לילדים-מדע לגיל הרך״, שלא יתפוס אותי המרן קורא על האבולוציה, הקשבתי לעוד כמה ברכות של הרב, זכותו תגן עלינו, וברוך השם הגעתי לכדי ניתוק, בכל זאת, למרות דבריו הנהירים והנעימים, לא נעים כל העניין.

ובחיי, שעוד לא עברו ח״י רגעים ובקושי רק הספקתי לפתוח שוב את ״גליליאו לילדים-מדע לגיל הרך״ והטלפון צלצל שוב. חשבתי לרגע לא לענות, שלא נבוא לידי ניסיון ועיינו ערך הרב אלבז, נגיע לידי ביזיון, אבל אז נזכרתי שבכל זאת חבר כיתת כוננות אנוכי, סגן רבש״צ בפועל ואולי זה יוסי שמקפיץ אותנו אז עניתי תיכף ומיד ומהצד השני, עם מנגינת רקע שלא מותירה מקום לשום ספק, דיבר אליי הרב זמיר כהן וכך מצאתי את עצמי שוב עם ״גליליאו לילדים-מדע לגיל הרך״ על הברכיים, מבוכה בין העיניים והרהורים כפויים בדבר רצונו של המרן המקורי מספר אחד בין תנוכי אוזניי, מקשיב למסתרי קולות נפשו של הרב כהן.

ניסיתי להתעלם אך הרב זמיר לא הרפה ועל רקע הפסקול המוזיקלי המצויין של הסרט "הוא זכאי" שכתב ושר נעים זמירות ישראל, אלבז נוסף, המשיך הרב זמיר כהן לשבח, להלל ולקלס. הוא שיווע, דרש ופילל להצבעתי הנכונה בקלפי הקרובה לביתי ולא רק זאת, הוא המשיך וחרץ גורלות, לא נרתע מהשתיקה ופרם סוגיות גם העלה קושיות ופתר פתרונות. הוא גם הסביר לי, כבוד הרב, על ידי לימוד מקל וחומר וגזירה שווה, שחובה על כל יהודי להצביע למרן, שהשעה הזאת הינה שעת רצון ושאין שום ספק שזה רצונו של היושב במרומים. דבריו המתוקים מדבש משכו אותי, פלפוליו המקוריים עניינו אותי, גם הוא נזף בי שאבא, ממש עכשיו, מסתכל מלמעלה, מהבלקון של הגזוזטרה של המרפסת של ענני הכבוד אך הפעם לא טרחתי לחפש וגם לא סגרתי את "גליליאו", אם הוא מסתכל, לפחות שיקרא משהו וכך, בעודי מקשיב קשב רב להוכחות על קיומו של מרן בעולם הזה וגם בעולם הבא דפקו לי על הדלת ושאלו מתי אני מתכנן לצאת, כי תיכף ,ממש תיכף מגיע זמן קריאת שמע של שחרית ויש עוד אנשים בבית שאכלו בשבת. מבוהל ניתקתי את הטלפון בפנים של הרב (במחילה מכבודך), סגרתי את ״גלילאו לילדים-מדע לגיל הרך״ לא לפני ששמתי סימנייה מנייר טואלט במאמר הנפלא של דוקטור חגית לימון "פאי רועים? ממש לא 3.14159", עשיתי מה שעשיתי, שטפתי ידיים, שמתי את המחשבות בגניזה ויצאתי בחופזה החוצה ממלמל ״אשר יצר״.

סוף דבר לא שלשלתי. פתק של ש״ס בקלפי. אך לשמחתי גם לא נוצר גוש חוסם והעיקר הוא, שבסופו של דבר הבנתי, אולי קצת מאוחר מדי, שביזיון הבחירות האלה. פשוט ביזיון. חילול השם אחד גדול.