יום האשה הבינלאומי

אבסורד, זה לשלוח פרחים ביום האשה הבינלאומי, אני אף פעם לא נופל בקטנות האלה.

הגברת עוד מעט דוקטור ומה שיעצים אותה זה זר חרציות עם כריזנטמה? רק מלחשוב על זה אני מקבל פריחה. 

בינינו, אני אף פעם לא קונה פרחים, כי פרחים זה לשבוע וזיכוי לקסטרו זה לפחות לשלושה חודשים או עד שהדיו נמחק מהקבלה, הראשון מבין השניים. אין כפל מבצעים, השם יקום דמם. בכלל לפי הקבלה אפשר לדעת המון דברים.

אבל שלא תבינו לא נכון, אני גבר מודרני אני, מבחינתי, האשה זה הגבר החדש, גם כשהיא קופצת לימימה, להעצמה נשית ואני אומר לה ״גברת, את צריכה העצמה את? עם כל העוצמה הזאת שלך את הולכת להעצמה נשית ומשאירה את הגבר שלך מאחור עם הילדים והכלים?״ והיא עונה לי כן ובכזאת עוצמה שנותר לי רק להעריץ אותה על זה.

כשהיא חוזרת, מלאה בתובנות ונרות מכל הסוגים, היא מספרת לי ש ״היה נהדר, אני ממש מוארת״ ואני כמעט עונה ״בטח מוארת, תראי כמה נרות. נשמה.״ אבל רק כמעט, כי הכלים עדיין בכיור והילדים ישנים במדיח ואני רוצה שהיא תהנה עוד קצת מההארה, שלא תיפול ישר בחזרה לחשיכת המטבח ואז, בהבזק תאורה אחד ומתוקף תפקידי כגבר מודרני, תומך ומפרגן, אני מיד מוציא את הילדים מהמדיח ושוטף אותם בברז, חבל סתם להפעיל חצי מדיח.

אני מגיע ממשפחה שהנשים בה עוצמתיות במידה מרובה. מאוד. אף אחד לא העצים אותן אף פעם, עצם העובדה שהן נולדו נשים גרמה לכל העוצמה שהיתה באיזור להתנקז אליהן. הן אף פעם לא נפנפו בשום דגל, לא שרפו שום דבר ולא צעקו ממש חזק כדי להוכיח את העוצמה, היא הייתה ניכרת בכל רגע בחייהן. בכל פעולה. הסבתות החזקות שלי שהובילו משפחות שלמות לארץ ממרוקו וטוניס עם גברים חצי מתפקדים ואמא שהייתה מעורבת בהכל ולימדה אותנו הכל לא היו צריכות לשמוע דיסק של גלי עטרי כדי להבין שהן חזקות מהרוח וגם הגברת, הקול השפוי שלי. שכשמשהו לא הולך לפי התכנון, היא עם הפתרון, כשצריך להחליט היא שם וכשהיא לא באזור אני גם משתדל לא להיות שם.

אני גבר מודרני אני ואני יודע דבר אחד שפמיניזם רדיקלי הוא הכל חוץ מעוצמה, שאת הזיעה של מי שמתאמצת לנפנף בפמיניזם שאין מאחוריו כלום אפשר להריח מקילומטרים ואין סיכוי שאני אכנס לפארם הקרוב לביתי ואקנה את הבושם שיטהר את הסביבה, בטח לא ביום האשה, אני הרי לא נופל בקטנות האלה.

ואני? אני גבר מודרני אני, אמרתי כבר? לא תמצאו אותי קונה פרחים ביום האשה וגם לא את ספר מתכוני הטחינה לאשה הטבעונית ״חמישים גוונים של שומשום״, נשים עוצמתיות לא צריכות את זה, זה קטנות ואני לא נופל בזה. אני לא זוכר אם ציינתי את העובדה שאני גבר מודרני אני ואני כן, מודרני והכל אבל גם לי יש גבולות וכשהיא החליטה שהיא מצטרפת לנשות הכותל אמרתי לה גברת, עם כל הכבוד לפמיניזם, העצמה נשית וגלי עטרי, יש גבול, עכשיו כל היום לשים טלית, להוריד טלית, ללבוש ציצית, להוריד ציצית, תפילין, כיפה ועוד בקור הזה להיות פעם בחודש ברחבת הכותל? מצטער, אני לא בנוי למערכת היחסים הזאת, אם הייתי יודע שאני הולך להתחתן עם הרב הראשי לא הייתי נכנס להרפתקה הזאת. היא הסכימה, אבל מתוך עוצמה וחבל כי אולי סופסוף היא הייתה לומדת לכבס טלית בלי לכווץ אותה כי כמו בכביסה גם בחיים, לפעמים עדינות זאת העוצמה האמיתית ונמאס לי ללכת לבית כנסת עם טלית של מסיבת סידור. אני גבר! מודרני אבל גבר והגיע הזמן שתהיה לי טלית של גבר! בבית הזה! לא, לא אמרתי כלום כפרה. אני צועק על החתולה של השכנים. כן. יש להם. חדשה. הביאו אתמול. אולי את מכירה אותה. פרסית.