תודה

תודה לכל המברכים והמברכות.
אז ככה, למרות שפייסבוק מתעקש אני לא באמת בן מאה, בעוונותיי הרבים הטעיתי אותו בכוונה והוכחתי לו שהוא לא יותר חכם מכולם, שהוא סך הכל מחשב ועל הדרך הוכחתי לעצמי שגם בגיל ארבעים אני יכול להתפרע, לעשות חיים משוגעים, לרמות ולשקר במצח נחושה ובאופן כללי לחיות על הקצה.

אז כן, אני ארבעים עכשיו ולא מרגיש שניה פחות ולמרות כל מה שמספרים על הגיל הזה אני אין לי משברים. למה? כי לי יש תורה. לי יש מצוות. לי יש בית מדרש וכשעצוב ורע לי על הלב אני לא הולך לזלדה ואיתה יושב כי איך זה יעזור לי השיט הזה? אז מה אני עושה? אני פותח דף גמרא ושוקע כל כולי בלימוד.

מספרים על החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה, זה היה שמו, שהיה לומד כל הלילה. באו אליו תלמידיו ואמרו לו. החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. הרים החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה את עיניו מהגמרא, הסתכל אל האופק ואמר ״גם הזמן שלי הגיע״ סגר החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה את הגמרא ויצא מבית המדרש. באותו רגע יצתה בת קול וקראה ״חסיד זה מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה בא זמנו ואין כסא המלכות מקפיד עליו, לך בשלום ושוב בשלום בזמנך ובעיתך״.

ומספרים שמעשה זה של החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה עשה רעש גם בעליונים וגם בתחתונים וגרם מעשה זה לערבובו של השטן ולסילוק קטרוגו ומאז, החסיד מסמירנוף שהיה לומד על הלילה לא חזר אל בית המדרש ויש כאלה שמספרים שהחסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה והעמיד תלמידים הרבה משמש כנהג בטש״ית על גבול פולין גרמניה, בדבקות וביושר ולעיתים קובע הוא עיתים לתורה ולעיתים לא כי החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה הזמן שלו הגיע ועכשיו, הזמן הוא שלו ולא של אף אחד אחר.

כן, אין לדעת לאן תוביל אותנו הדרך וגם אני, כמו החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה הגיע זמני ואני נכון לארבעים הבאים ואומר תודה לארבעים שהיו. בלעדיהם לא הייתי מרגיש כמו ארבעים היום.

לתשומת לב שולחי המתנות, אני חוגג את יומהולדתי בתאריך העברי ח״י באלול שהוא אמנם יום פטירתו של המהר״ל מפראג אך הוא גם יום הולדתם של הבעל שם טוב ושל רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו״ר הזקן) מייסד הדת הקרובה ביותר ליהדות, חב״ד.
ובנוסף הגיחו לעולם ביום זה גם אלעזר שטרן ושרית חדד או כמו שאני נוהג לקרוא לה שרית חב״ד. יש הטוענים שח״י באלול הוא גם היום שבו החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה סגר את הגמרא, מסכת חגיגה, דף ב׳ עמוד ב׳ וצעד אל האופק. ללא ספק, ענקים אלה שזכיתי להיוולד ביומם השפיעו עליי אולי יותר מכל מה שהשפיעו עליי אחרים או איך שתמיד אני אומר לשרית, גם משיחים הם סוג של נחמה. ביקשתי ברוקלין, מה קיבלתי? אה שרית? מה קיבלתי? המון חברים שאומרים מזל טוב. ריגשתם. אינשאללה נחזיר לכם בשמחות. תודה.

מכתב לעובדים

====מכתב לעובדים=====

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, הגעתי צעיר, דלוק על המקצוע ומלא שמחת חיים ועכשיו, ברוך השם, אני יוצא לדרך חדשה, זקן, כבוי ועם שמחת חיים של מחוגה.
לא אשקר, היו רגעים יפים שאנצור בליבי לעד אך לא אשכח את הימים בהם הסתכלתי על עצמי במראה בשירותים ולא ראיתי כלום עד שמישהו נכנס והדליק את האור.
״למה אתה יושב בחושך?״ הוא שאל אותי, הסברתי לו שזה שהוא הדליק מנורה לא אומר שאני עכשיו באור. אפילה, המשכתי, זה לא עניין של תאורה. הוא כיבה את האור והתיישב לידי. דיברנו. אחרי שבועיים הוא עזב וטס להודו. מקבץ נדבות בדלהי.
עשרות חברים שלא אשמור איתם על קשר אספתי לי במשך השנים. ערימות. ואני בטוח שגם אני לא נמצא בחיוג המהיר שלהם.
זאת הייתה תקופה שבה סרתי למרותם של כל מנהליי ואהבתי את זה. נהניתי מן הזכות לא להחליט כלום בעצמי ולהיות נתון לחסדיהם הבלעדיים של נושאי השררה כחסיד גור בחצר רבו. לזכותי יאמר שכל מנהליי הישירים הגיעו רחוק מאוד בתחום התקשורת.
בבוא זמני, כאשר הפכתי בעצמי למנהל, רדיתי בעובדיי המסורים וכשדיברתי איתם על החיים ראיתי מולי משאב ותו לא.
לא אשכח את היום שבו סידרו מחדש מקומות ישיבה ואותי הושיבו מאחורי עמוד תמך ענק. זה היה היום המאושר בחיי המקצועיים.
ובכל זאת, תוך כדי טופס טיולים הבנתי שאני בכל זאת מתרגש מהעניין כי הרי ניהלתי, נוהלתי, ניגנתי, הקמתי, פירקתי, מיזגתי, הפלתי, הרמתי, אכלתי, כתבתי, מחקתי, דיבגתי, קימפלתי ועכשיו, כשאני זקן, כבוי ועם שמחת חיים של חתן אתיופי שפרק כתף בחתונה שלו אני אומר שלום, ושיהיה לכולכם בהצלחה, אתם נמצאים באחלה מקום עם אנשים טובים ותכלס אני גם די מחבב אתכם.
טוב, את רובכם.

הדרה

כמו בכל תחילת שנת לימודים עולים וצפים להם סיפורי ההדרה בסמינרים. לעיתים זה על בסיס גזעי, לעיתים על בסיס גזעי ולעיתים על בסיס גזעי לא עלינו.
תרשו לי לא להתלהב מהעניין ולהתייחס אליו בשלוות נפש ולו רק בגלל העובדה שהמודרים מאותם סמינרים אין שום סיכוי שישחקו עם הבן שלכם אחר הצהריים או ירשו לילד שלהם לקפוץ אליכם הביתה, או לצורך הדוגמא, אין שום סיכוי שהם יאפשרו לילדים שלכם ללמוד איתם ביחד באותו מוסד "חינוכי".

אותם מודרים כל כך מפחדים על שמם במגזר שהם ידירו בעצמם את כל מה שסביבם וינסו להידמות ככל האפשר לאלה שמדירים אותם וזאת על מנת שאותם מדירים לא ידירו אותם.
בתור אחד שמדי פעם מתפלל בבית הכנסת של הש"סניקים הליטאיים ברמות תאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. מדובר על התנהגות שסני"קית ידועה ורגילה.
בכדי להידמות למושאי הערצתם הם יעשו הכל.
רכוסים בחליפות ומגבעות הם ינסו להיראות כמותם, ישלחו את ילדיהם למוסדות החינוך שלהם ובסוף גם ידירו, בדיוק כמו שעושים להם.
לכן כל ההדרה הזאת לא מדירה שינה מעיניי, אין שום הדר בלהיות חיקוי וככה זה בחיים, כשאתה מדיר, בסוף אתה מודר וכשאתה מתבייש במה שאתה אז בסוף מורחים לך רגל קרושה על הפרינה. אז שיהיה להם בתאבון.

קיטום

אני לא כל כך מחבב בעלי חיים.
בדרך כלל אני מעדיף אותם בנשיונל ג'יאוגרפיק או רחוק יותר.
פעם העדפתי אותם בפיתה. לפחות את חלקם.

גם על הטבע באופן כללי אני לא עף. זה נחמד. יש מקומות יפים. יש מקומות שאתה אומר ״וואו! מטורף!״ ואחרי חמש דקות אתה קולט את העניין, נכנס למכונית וחוזר הביתה.

אני לא מהירוקים. לא שומר על יערות ולא אחד ממחבקי העצים. הפעם אחרונה שמזמזתי עץ הייתה כשהגברת התחפשה לברוש.

אבל בכל זאת, שלוש שנים אני טבעוני ולא, לא מטעמי בריאות ולא, לא אחרי התחבטויות גדולות מדי, אלא ככה סתם, במקרה ואיך ידידיי חובשי הכיפות ומגלגלי הפאות טוענים, אין מקרה, הרי מקרה בסיכול אותיות זה ״רק מה׳״ ומי אנחנו שנתווכח עם אותיות שמתחלפות?

ומה המקרה שה׳ זימן לי אתם שואלים? ובכן, ידידיי, רגע לפני הימים הנוראים וידוי. המקרה הוא. קיטום מקורים.
כן, כולה קיטום מקורים.

זה היה בבוקר יום אביב, ישבתי לי מול המחשב וצפיתי להנאתי כמו כל בן אדם סביר בתרנגולות, לא חשדתי בהן, לכאורה, תרנגולות, בלול, הכל כרגיל, דרכו של עולם, לנו הן נועדו, מה יש לי לחשוד? ואז, הבחור עם המכונה המוזרה הרים תרנגולת, לא חשדתי בו. לכאורה בחור תמים מרים תרנגולת למה שאני אחשוד? מה אני? חשדניסט? ואז, רק אז. הוא הצמיד את הפה של התרנגולת לברזל, גיליוטינה ירדה, חתכה את המקור ומיד המקור הולבן בברזל רותח. פה חשדתי!
זה לא עזר, הבחור, בנונשלאנט המשיך ועשה זאת לעשרות תרנגולות. סוף סצינה.

נכון, לכאורה, פעולה זניחה, התרנגולת הרי עומדת לה בתא שבו נלחמים על כל סנטימטר ובכדי לא לפצוע את חברותיה לאותו תא צפוף ובלתי נסבל כשהיא מקבלת את השגעון, היא מובלת אחר כבוד אל מכונה עם סכין מלובן ונקטמת ללא הוד והדר, אך עם הרבה כאב וסבל, וחוזרת מדדה אל תאה, לא סיפור כזה גדול.

סך הכל פעולה סיזיפית שלא מעורבים בה הרבה דם, צרחות אימה והתנגדות משמעותית, אך עם המון יזע, של הבחור הקוטם ודמעות.
בנוסף לכל זה ורק בינינו כן? היא כולה תרנגולת, על פניו מטומטמת להחריד עם מבט מטופש בעיניים ורצינות תהומית של חוקרת סרטן וכולה מדובר כאן על חיתוך פה.

למזלי, כשהקב״ה זימן לי את הסרטון לא אמרתי לעצמי ״יאללה, כולה חתכו לה ת׳פה בלי הרדמה, אפשר לחשוב״
התמונה היממה אותי. לא האמנתי שזאת הפרקטיקה אז בדקתי עוד קצת וגיליתי כל מה שהתעשיות האלה מסתירות מאיתנו.

גיליתי את גריסת 30 אלף האפרוחים ביום רק מפאת העובדה שנולדו זכרים או פגומים ושאין מה לעשות איתן.
גיליתי את כלובי הסוללה.
גיליתי את פרקטיקת הרעבת התרנגולות רק בכדי שיטילו יותר ביצים.
גיליתי חשמול של לולים שלמים.
שניה, אל תלכו זה הולך להיות מצחיק עוד מעט.
גיליתי את השגרה הסופר אכזרית של עגלי חלב בתעשיית החלב.
גיליתי את קיטום הקרניים, ליבון המספר, קיצוץ הזנבות, תלישת האשכים ועקירת השיניים. ללא הרדמה.
גיליתי את המשמעות של החליבה האינסופית של הפרות ועיוות המשפט ״יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק״.
גיליתי את המשלוחים החיים מאוסטרליה.
גיליתי את שמחת החיים של הכבשים בתעשיות הצמר.
גיליתי את העיוותים הגנטיים ואת התרופות וההורמונים שדוחפים לכל פטם בכדי שיגדל במהירות האור למימדים שהגוף שלו לא יכול להחזיק.
גיליתי את העובדה שיש מדינות שעושות אותו דבר לכלבים. כלובי ענק וכל העסק.
גיליתי דברים אללה יוסטור.
הבנתי גם את השחיתות הרבנית שמעורבת במתן תעודות הכשר ״מהדרין״ למשחטת דבאח, לזוגלובק ואדום אדום, המתעללים הסדרתיים.
יש קאץ׳, חכו שניה.

ואז, רק אז, הבנתי שאני לא יכול לקחת יותר חלק בטירוף הזה. הבנתי שאולי אני רק טיפה בים אבל אם יצטרפו עוד ועוד טיפות נוכל לשטוף כאן משהו.

הבנתי שגם אם זה לא יעזור לכלום אני לא רוצה לקחת חלק בטירוף הזה.

עכשיו, ברור לי שאתם, אלה שהחזיקו מעמד עד לשורות האלה מבינים את העניין אך מפחדים מהשינוי, מהתגובות, מהבריאות, מזה שלא יהיה להם טעים יותר.

אז חשוב שתדעו שאני שלוש שנים טבעוני ובדיקות הדם שלי מעולות.
חשוב שתדעו שבתקופה הזאת רצתי שלושה מרתונים.
חשוב שתדעו שיש אוכל מעולה ובריא ומשפחות יכולות להיות טבעוניות בלי שום בעיה.
חשוב שתדעו שיש אנשים שיכולים ללוות תהליכים כאלה.
חשוב שתדעו שלהיות טבעוני זה זול בסדרי גודל מכל שאר סוגי התזונה.

חשוב שתדעו שגם הילדות שלי, אחת צמחונית ואחת טבעונית מרגישות מצויין, אין להם בעיה לא בגדילה ולא בבטחון העצמי.

חשוב שתדעו שאנחנו מארחים כמעט בכל שבת ואף אחד לא יצא רעב.

חשוב שתדעו שיש מסעדות טבעוניות מעולות וכל מסעדה/בית קפה שמכבד את עצמו מתהדר בתפריט טבעוני.
חשוב שתדעו שיש ג'אנק טבעוני ולא רק, לא עלינו, אוכל בריא.
חשוב שתדעו שטבעונים לא באמת אוכלים ת׳ראש, אלף, בגלל שאנחנו טבעונים, בית, רוב השיחות שאני שותף להן בנושא טבעונות לא אני פצחתי בהן אלא נגררתי לתוכן, כנראה מפאת החשיבות שיש לעניין.

נכון, יש המון בעיות בעולם והמון ילדים סיניים שעובדים בתנאי עבדות וכן, יש רעב באפריקה, שאמנם היה כנראה נפתר אם את רוב גידולי הדגנים לא היו מעבירים למאכל בקר אלא אשכרה לאנשים, אבל כן, זאת בעיה קשה.
אבל הבחירה בטבעונות היא מיידית, פשוטה ומוציאה את התמיכה והמימון שלנו מתעשיות הסבל.
חשוב שתדעו שכל הדעות הקדומות הן דעות קדומות ואפשר לא לתמוך בתעשיות הסבל ולחיות חיים בריאים, נעימים וטעימים.

ולחובבי הז׳אנר,
חשוב להבין שיש הרבה רבנים ומקורות בהלכה שהם בעד טבעונות ונגד צער בעלי החיים העצום הזה.
חשוב להבין שניתן להתווכח על העניין ש״לנו הם נועדו״ אבל אי אפשר להבין את ההתעלמות מהתהליך עצמו והדרך שאותו בעל חיים שאולי נועד לנו ואולי לא עושה עד לצלחת שלנו.
חשוב שתדעו שיש עבירות חמורות מדאורייתא בכל התהליך והשרץ בכל זאת מוכשר.

חשוב שתזכרו כשאתם בדרך לקופה בסופר, כשהעגלה שלכם מלאה עד להתפקע במוצרי חלב, שקרה משהו עד שזה הפך למעדן, שאפשר בתור התחלה לוותר על חלק, שירקב להם במדפים ולא בבטן של הילדים שלכם. לצמצם צריכה.

יש כל כך הרבה אפשרויות בימינו. התקופה שלנו היא גן עדן לנמנעים ממזון שמגיע מתעשיות הסבל. בימינו, לא לצרוך מזון מן החי זה כל כך פשוט, רק צריך להתרגל ולתרגל.

וחשוב שתדעו שגם זאת שהתחפשה לברוש, למרות שהיא לא אוכלת בעלי חיים מתפתחת סך הכל די יפה ויש לי הרגשה שהולך להתפתח בינינו משהו.

אל תממנו את תעשיות הסבל. הן עובדות עליכם.

אני מבטיח לעדכן.