תודה

תודה לכל המברכים והמברכות.
אז ככה, למרות שפייסבוק מתעקש אני לא באמת בן מאה, בעוונותיי הרבים הטעיתי אותו בכוונה והוכחתי לו שהוא לא יותר חכם מכולם, שהוא סך הכל מחשב ועל הדרך הוכחתי לעצמי שגם בגיל ארבעים אני יכול להתפרע, לעשות חיים משוגעים, לרמות ולשקר במצח נחושה ובאופן כללי לחיות על הקצה.

אז כן, אני ארבעים עכשיו ולא מרגיש שניה פחות ולמרות כל מה שמספרים על הגיל הזה אני אין לי משברים. למה? כי לי יש תורה. לי יש מצוות. לי יש בית מדרש וכשעצוב ורע לי על הלב אני לא הולך לזלדה ואיתה יושב כי איך זה יעזור לי השיט הזה? אז מה אני עושה? אני פותח דף גמרא ושוקע כל כולי בלימוד.

מספרים על החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה, זה היה שמו, שהיה לומד כל הלילה. באו אליו תלמידיו ואמרו לו. החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. הרים החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה את עיניו מהגמרא, הסתכל אל האופק ואמר ״גם הזמן שלי הגיע״ סגר החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה את הגמרא ויצא מבית המדרש. באותו רגע יצתה בת קול וקראה ״חסיד זה מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה בא זמנו ואין כסא המלכות מקפיד עליו, לך בשלום ושוב בשלום בזמנך ובעיתך״.

ומספרים שמעשה זה של החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה עשה רעש גם בעליונים וגם בתחתונים וגרם מעשה זה לערבובו של השטן ולסילוק קטרוגו ומאז, החסיד מסמירנוף שהיה לומד על הלילה לא חזר אל בית המדרש ויש כאלה שמספרים שהחסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה והעמיד תלמידים הרבה משמש כנהג בטש״ית על גבול פולין גרמניה, בדבקות וביושר ולעיתים קובע הוא עיתים לתורה ולעיתים לא כי החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה הזמן שלו הגיע ועכשיו, הזמן הוא שלו ולא של אף אחד אחר.

כן, אין לדעת לאן תוביל אותנו הדרך וגם אני, כמו החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה הגיע זמני ואני נכון לארבעים הבאים ואומר תודה לארבעים שהיו. בלעדיהם לא הייתי מרגיש כמו ארבעים היום.

לתשומת לב שולחי המתנות, אני חוגג את יומהולדתי בתאריך העברי ח״י באלול שהוא אמנם יום פטירתו של המהר״ל מפראג אך הוא גם יום הולדתם של הבעל שם טוב ושל רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו״ר הזקן) מייסד הדת הקרובה ביותר ליהדות, חב״ד.
ובנוסף הגיחו לעולם ביום זה גם אלעזר שטרן ושרית חדד או כמו שאני נוהג לקרוא לה שרית חב״ד. יש הטוענים שח״י באלול הוא גם היום שבו החסיד מסמירנוף שהיה לומד כל הלילה סגר את הגמרא, מסכת חגיגה, דף ב׳ עמוד ב׳ וצעד אל האופק. ללא ספק, ענקים אלה שזכיתי להיוולד ביומם השפיעו עליי אולי יותר מכל מה שהשפיעו עליי אחרים או איך שתמיד אני אומר לשרית, גם משיחים הם סוג של נחמה. ביקשתי ברוקלין, מה קיבלתי? אה שרית? מה קיבלתי? המון חברים שאומרים מזל טוב. ריגשתם. אינשאללה נחזיר לכם בשמחות. תודה.