יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

קיטום

אני לא כל כך מחבב בעלי חיים.
בדרך כלל אני מעדיף אותם בנשיונל ג'יאוגרפיק או רחוק יותר.
פעם העדפתי אותם בפיתה. לפחות את חלקם.

גם על הטבע באופן כללי אני לא עף. זה נחמד. יש מקומות יפים. יש מקומות שאתה אומר ״וואו! מטורף!״ ואחרי חמש דקות אתה קולט את העניין, נכנס למכונית וחוזר הביתה.

אני לא מהירוקים. לא שומר על יערות ולא אחד ממחבקי העצים. הפעם אחרונה שמזמזתי עץ הייתה כשהגברת התחפשה לברוש.

אבל בכל זאת, שלוש שנים אני טבעוני ולא, לא מטעמי בריאות ולא, לא אחרי התחבטויות גדולות מדי, אלא ככה סתם, במקרה ואיך ידידיי חובשי הכיפות ומגלגלי הפאות טוענים, אין מקרה, הרי מקרה בסיכול אותיות זה ״רק מה׳״ ומי אנחנו שנתווכח עם אותיות שמתחלפות?

ומה המקרה שה׳ זימן לי אתם שואלים? ובכן, ידידיי, רגע לפני הימים הנוראים וידוי. המקרה הוא. קיטום מקורים.
כן, כולה קיטום מקורים.

זה היה בבוקר יום אביב, ישבתי לי מול המחשב וצפיתי להנאתי כמו כל בן אדם סביר בתרנגולות, לא חשדתי בהן, לכאורה, תרנגולות, בלול, הכל כרגיל, דרכו של עולם, לנו הן נועדו, מה יש לי לחשוד? ואז, הבחור עם המכונה המוזרה הרים תרנגולת, לא חשדתי בו. לכאורה בחור תמים מרים תרנגולת למה שאני אחשוד? מה אני? חשדניסט? ואז, רק אז. הוא הצמיד את הפה של התרנגולת לברזל, גיליוטינה ירדה, חתכה את המקור ומיד המקור הולבן בברזל רותח. פה חשדתי!
זה לא עזר, הבחור, בנונשלאנט המשיך ועשה זאת לעשרות תרנגולות. סוף סצינה.

נכון, לכאורה, פעולה זניחה, התרנגולת הרי עומדת לה בתא שבו נלחמים על כל סנטימטר ובכדי לא לפצוע את חברותיה לאותו תא צפוף ובלתי נסבל כשהיא מקבלת את השגעון, היא מובלת אחר כבוד אל מכונה עם סכין מלובן ונקטמת ללא הוד והדר, אך עם הרבה כאב וסבל, וחוזרת מדדה אל תאה, לא סיפור כזה גדול.

סך הכל פעולה סיזיפית שלא מעורבים בה הרבה דם, צרחות אימה והתנגדות משמעותית, אך עם המון יזע, של הבחור הקוטם ודמעות.
בנוסף לכל זה ורק בינינו כן? היא כולה תרנגולת, על פניו מטומטמת להחריד עם מבט מטופש בעיניים ורצינות תהומית של חוקרת סרטן וכולה מדובר כאן על חיתוך פה.

למזלי, כשהקב״ה זימן לי את הסרטון לא אמרתי לעצמי ״יאללה, כולה חתכו לה ת׳פה בלי הרדמה, אפשר לחשוב״
התמונה היממה אותי. לא האמנתי שזאת הפרקטיקה אז בדקתי עוד קצת וגיליתי כל מה שהתעשיות האלה מסתירות מאיתנו.

גיליתי את גריסת 30 אלף האפרוחים ביום רק מפאת העובדה שנולדו זכרים או פגומים ושאין מה לעשות איתן.
גיליתי את כלובי הסוללה.
גיליתי את פרקטיקת הרעבת התרנגולות רק בכדי שיטילו יותר ביצים.
גיליתי חשמול של לולים שלמים.
שניה, אל תלכו זה הולך להיות מצחיק עוד מעט.
גיליתי את השגרה הסופר אכזרית של עגלי חלב בתעשיית החלב.
גיליתי את קיטום הקרניים, ליבון המספר, קיצוץ הזנבות, תלישת האשכים ועקירת השיניים. ללא הרדמה.
גיליתי את המשמעות של החליבה האינסופית של הפרות ועיוות המשפט ״יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק״.
גיליתי את המשלוחים החיים מאוסטרליה.
גיליתי את שמחת החיים של הכבשים בתעשיות הצמר.
גיליתי את העיוותים הגנטיים ואת התרופות וההורמונים שדוחפים לכל פטם בכדי שיגדל במהירות האור למימדים שהגוף שלו לא יכול להחזיק.
גיליתי את העובדה שיש מדינות שעושות אותו דבר לכלבים. כלובי ענק וכל העסק.
גיליתי דברים אללה יוסטור.
הבנתי גם את השחיתות הרבנית שמעורבת במתן תעודות הכשר ״מהדרין״ למשחטת דבאח, לזוגלובק ואדום אדום, המתעללים הסדרתיים.
יש קאץ׳, חכו שניה.

ואז, רק אז, הבנתי שאני לא יכול לקחת יותר חלק בטירוף הזה. הבנתי שאולי אני רק טיפה בים אבל אם יצטרפו עוד ועוד טיפות נוכל לשטוף כאן משהו.

הבנתי שגם אם זה לא יעזור לכלום אני לא רוצה לקחת חלק בטירוף הזה.

עכשיו, ברור לי שאתם, אלה שהחזיקו מעמד עד לשורות האלה מבינים את העניין אך מפחדים מהשינוי, מהתגובות, מהבריאות, מזה שלא יהיה להם טעים יותר.

אז חשוב שתדעו שאני שלוש שנים טבעוני ובדיקות הדם שלי מעולות.
חשוב שתדעו שבתקופה הזאת רצתי שלושה מרתונים.
חשוב שתדעו שיש אוכל מעולה ובריא ומשפחות יכולות להיות טבעוניות בלי שום בעיה.
חשוב שתדעו שיש אנשים שיכולים ללוות תהליכים כאלה.
חשוב שתדעו שלהיות טבעוני זה זול בסדרי גודל מכל שאר סוגי התזונה.

חשוב שתדעו שגם הילדות שלי, אחת צמחונית ואחת טבעונית מרגישות מצויין, אין להם בעיה לא בגדילה ולא בבטחון העצמי.

חשוב שתדעו שאנחנו מארחים כמעט בכל שבת ואף אחד לא יצא רעב.

חשוב שתדעו שיש מסעדות טבעוניות מעולות וכל מסעדה/בית קפה שמכבד את עצמו מתהדר בתפריט טבעוני.
חשוב שתדעו שיש ג'אנק טבעוני ולא רק, לא עלינו, אוכל בריא.
חשוב שתדעו שטבעונים לא באמת אוכלים ת׳ראש, אלף, בגלל שאנחנו טבעונים, בית, רוב השיחות שאני שותף להן בנושא טבעונות לא אני פצחתי בהן אלא נגררתי לתוכן, כנראה מפאת החשיבות שיש לעניין.

נכון, יש המון בעיות בעולם והמון ילדים סיניים שעובדים בתנאי עבדות וכן, יש רעב באפריקה, שאמנם היה כנראה נפתר אם את רוב גידולי הדגנים לא היו מעבירים למאכל בקר אלא אשכרה לאנשים, אבל כן, זאת בעיה קשה.
אבל הבחירה בטבעונות היא מיידית, פשוטה ומוציאה את התמיכה והמימון שלנו מתעשיות הסבל.
חשוב שתדעו שכל הדעות הקדומות הן דעות קדומות ואפשר לא לתמוך בתעשיות הסבל ולחיות חיים בריאים, נעימים וטעימים.

ולחובבי הז׳אנר,
חשוב להבין שיש הרבה רבנים ומקורות בהלכה שהם בעד טבעונות ונגד צער בעלי החיים העצום הזה.
חשוב להבין שניתן להתווכח על העניין ש״לנו הם נועדו״ אבל אי אפשר להבין את ההתעלמות מהתהליך עצמו והדרך שאותו בעל חיים שאולי נועד לנו ואולי לא עושה עד לצלחת שלנו.
חשוב שתדעו שיש עבירות חמורות מדאורייתא בכל התהליך והשרץ בכל זאת מוכשר.

חשוב שתזכרו כשאתם בדרך לקופה בסופר, כשהעגלה שלכם מלאה עד להתפקע במוצרי חלב, שקרה משהו עד שזה הפך למעדן, שאפשר בתור התחלה לוותר על חלק, שירקב להם במדפים ולא בבטן של הילדים שלכם. לצמצם צריכה.

יש כל כך הרבה אפשרויות בימינו. התקופה שלנו היא גן עדן לנמנעים ממזון שמגיע מתעשיות הסבל. בימינו, לא לצרוך מזון מן החי זה כל כך פשוט, רק צריך להתרגל ולתרגל.

וחשוב שתדעו שגם זאת שהתחפשה לברוש, למרות שהיא לא אוכלת בעלי חיים מתפתחת סך הכל די יפה ויש לי הרגשה שהולך להתפתח בינינו משהו.

אל תממנו את תעשיות הסבל. הן עובדות עליכם.

אני מבטיח לעדכן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה