פלפולי עניות

וכשלירן אמר ליוסי, בשיעור האחרון, שזאת מצוה לאכול בשר ולענג את הגוף שלנו במאכלים טובים מן החי כי הרי לנו הם נועדו יוסי ענה לו שאולי זה נכון ואולי לא, אבל מתוך בית המדרש המצוחצח והלבן אי אפשר לקבוע בימינו שום דבר שקשור למצוות צער בלי חיים. אי אפשר להבין באמת את העוול. את גודל הזוועה.

מתוך לובן בית המדרש הממוזג והנעים, יוסי המשיך, אפשר רק להמשיך ולפלפל את עצמנו לדעת ולהגיד ש"לנו הם נועדו" ולכן כשר ואני אומר לך, המשיך יוסי, ש-אל מול כל פלפול שמובא בשם חז"ל של אז, לפני פרוץ הזוועות הגדולות, יש תמונה של מכונת גריסה שאליה נשפכים בעלי חיים בהמוניהם כי נולדו זכרים או פגומים. מול כל חידוש שיחודש בשם ר' יהושע יש 27 אלף אפרוחים שנגרסים, נחנקים או מחושמלים בכל יום בגלל שאין מה לעשות איתם. ואני תכלס, פייר, אמר יוסי, אפרוחים הם לא אחד מתחביביי, אבל נראה לי מטורף כל עניין המוות ההמוני הזה.

אל מול כל תשובה מראשונים ואחרונים שמוכיחים את צדקתו המוחלטת של המחדש יש משלוחים חיים של עגלים וכבשים שתקועים חודש באונייה ללא מים ואוכל, מתבוססים עד צוואר בהפרשות של עצמם כדי שהבשר ישחט בארץ ויהיה טרי וטוב. מול כל פלפול יש בעל חיים שסובל. סבל ממש. לא בקטנה.

מול כל מדרש מעורר השראה שמוכיח שבעלי החיים זוכים לעליית מדרגה בעזרת בליסתו חסרת הרסן של האדם יש את פרקטיקת קיטום המקורים המהממת. יש את חשמול הלולים ההמוני אחרי שנתיים של הטלה כי התחילו להטיל פחות.

מול כל פלפול מלא חכמה יש את כלובי הסוללה ואת בעלי החיים ש"חיים" בה במשך שנתיים בלי יכולת לעמוד או לפרוש כנפיים כדי שיטילו 300 ביצים בשנה ולא 30 (יוסי עשה מרכאות ככה באוויר כשאמר חיים).

מול כל טיעון או פסיקה משולחן ערוך יש ליבון מספר. יש הרעבה של שבוע כדי שהתרנגולת תטיל יותר ביצים.

מול כל טיעון שמוכיח בעזרת ממבו ג'מבו הלכתי שלא מדובר ב"מסייע לדבר עבירה" ואין כל עניין של "לפני עיוור" יש מציאות עגומה של גיהינום עלי אדמות. יש עגל שמופרד מאימו תוך כדי שהיא מלקקת ממנו את נוזלי רחמה ומוכנס לתוך כלוב בגודל מידותיו בכדי שלא יזוז כל(!) ימי חייו הקצרים כדי שיהיה ראוי למסעדות גורמה ב"כשרות" מהודרת. גם כאן יוסי עשה מרכאות באוויר עם האצבעות כשאמר כשרות.

מול כל טיעון מגובה בברייתא, המשיך, יש השמדה המונית של בעלי חיים בקצף. פרקטיקה משגעת לגמרי. מכניסים צינורות ענק ללול ומזרימים קצף ככה שבסופו של דבר זה הופך למסיבת קצף ענקית עם עשרות אלפי תרנגולות מתות בערימות. רחוק מהעין ומבית המדרש הנקי והמחוטא שלנו.

מול כל פסוק מספר ויקרא שמובא בשם אכילת בשר בימינו, יש סרטון של הפרדת עגל מאימו מיד לאחר ההמלטה.

מול כל פלפול מהמם של תלמיד חכם שיושב איתנו בבית מדרש הממוזג הזה יש תמונה שמראה מציאות נוראית.

תבין, אמר יוסי, מתוך בית המדרש שלנו המואר באור יקרות אי אפשר לראות את החושך שבחוץ. מתוך לובן בית המדרש המצוחצח לא ניתן להבין את הלכלוך ואת הזוהמה שאנחנו אחראים לה. מתוך הסטריליות הזאת של בית המדרש אי אפשר לראות, גם לא ביום טוב, את העוון הגדול והכי מדהים בעיניי, הוסיף יוסי, זה העניין שקירות בתי המטבחיים ופועלם של המתעללים השיטתיים שקופים היום לכל דורש, ויש הרבה כאלה שדורשים לדעת ולעשות שינוי וכבר הפילו את הקירות של עצמם, ואילו קירות בתי המדרש אטומים כל כך וציניים כל כך למראה השיטה והסבל וזה נראה, יוסי אמר, שככל שמתרבות העדויות ונערמות התמונות, עוד שכבת בידוד אטומה למציאות מודבקת על הקירות של בית המדרש.

אני אומר לך לירן, יוסי אמר, מתוך לובן בית המדרש אפשר להתפלפל וזהו, להתפלפל ולבצע את הבחירות שלנו. לבחור במצוות כאלה ולוותר על אחרות. להפוך הכל לעניין של סדרי עדיפויות. שבת כן, "טעים לי" לא. תפילת מנחה כן. עגל בכלוב קטן בגודל מידותיו בכדי שלא יזוז ויהיה רך וטעים לא. עניין של בחירת מצוות. בחירה בנוחות ובמתאים לי. בחירה בנוחות ובמצוות שאליהן החרד לדבר ה' מחובר יותר.

אנחנו ממלאים כרסנו בש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים ובצער בעלי חיים. בוחרים מצוות.

מתפלפלים על קל וחומר אבל מתעלמים מהעובדה שמול כל קל וחומר יש פרקטיקות שהשטן ברא. ש-אל מול כל גזירה שווה יש רוע צרוף. ש-אל מול כל שמא יש אשכרה.

אנחנו מבינים שזה כולה פלפולים שנועדו להרחיק מן הבחירה האמיתית והנכונה, הוא אמר, אבל בכל זאת ממשיכים בזה, סך הכל פלפולים שנועדו להצדיק את הבחירה ב"טעים לי". פלפולי עניות.

פלפולים שנועדו להרחיק מעצמנו את הבחירה הברורה בין טוב ורע, פלפולים שיעזרו לנו להתעלם מהעובדה שהכסף שלנו, שממלא עגלות בסופר בחלב סבל, סטייק עגל ושאר "מעדנים" הוא זה שמניע את גלגלי המכונות שהשטן בכבודו ובעצמו ברא.

ולא, אמר יוסי, אני לא חושש בכלל שאם נפסיק לתמוך בתעשיית הסבל הזאת אנחנו נעלה את בעלי החיים לדרגת אנוש. לא, ממש לא חושש מזה, אני לא מפחד שנגיע למצב של "זובחי אדם עגלים ישקון" ממש לא. כי זה פחות נוגע לבעלי החיים ויותר נוגע אליי, אלינו. בעלי החיים ישארו בעלי חיים והבהמות ישארו בהמות, לא יעלו לשום דרגה, רק את עצמי אני רוצה לעלות מדרגה. אל מעל כל הזוועות האלה. רק את עצמי. לעלות לדרגת אדם. לפחות.