השבוע צוין יום השנה למבצע צוק איתן וכשעברתי על שטויות שכתבתי באייפון נזכרתי שכנראה מדובר במבצע הראשון בו מפקדים עודדו, בעקבות הוראה מגבוה, את חייליהם לכתוב מכתבים לקרובים להם וכל זאת, כנראה, כדי שאם חלילה יבוא אסון תשאר מזכרת ובנוסף, זאת כנראה שיטה לא רעה בכלל לפרוק לחצים, תהיות ומחשבות.
כמובן שמיד עורר העניין ויכוח בין תומכי המהלך למתנגדיו וכיאה לכל ויכוח שהתקשורת מלבָּה הוא יצא מפרופורציה והפך באחת להתפרצות אחת גדולה של זעם ואני, למען האמת, לא הבנתי מה הבעיה.
לדעתי חשוב מאוד שאם קורה הגרוע מכל כדאי שמשהו ישאר חוץ מזה, שזה נהדר לתפוס את התחושות האלה בזמן אמת, הרי מדובר על פיסות חיים שכמעט ואף פעם לא פוגשים בהן ולאחר אותה תקופה, שבמרבית הפעמים חוזרים ממנה בשלום, יוכלו הכותבים עצמם לקרוא את התחושות, להבין את ההקשר ולדעת מול מה התמודדו באמת ואולי למצוא שבעצם ההתמודדות הייתה לא רק מול אויב אלא גם עם עצמך, עם התחושות של אותו רגע. בכל מקרה, ללא שום צל של ספק מדובר במסמך אנושי מרתק וחשוב שאדם ישאיר אחריו משהו, חוץ מזיכרון.
כמובן שמיד עורר העניין ויכוח בין תומכי המהלך למתנגדיו וכיאה לכל ויכוח שהתקשורת מלבָּה הוא יצא מפרופורציה והפך באחת להתפרצות אחת גדולה של זעם ואני, למען האמת, לא הבנתי מה הבעיה.
לדעתי חשוב מאוד שאם קורה הגרוע מכל כדאי שמשהו ישאר חוץ מזה, שזה נהדר לתפוס את התחושות האלה בזמן אמת, הרי מדובר על פיסות חיים שכמעט ואף פעם לא פוגשים בהן ולאחר אותה תקופה, שבמרבית הפעמים חוזרים ממנה בשלום, יוכלו הכותבים עצמם לקרוא את התחושות, להבין את ההקשר ולדעת מול מה התמודדו באמת ואולי למצוא שבעצם ההתמודדות הייתה לא רק מול אויב אלא גם עם עצמך, עם התחושות של אותו רגע. בכל מקרה, ללא שום צל של ספק מדובר במסמך אנושי מרתק וחשוב שאדם ישאיר אחריו משהו, חוץ מזיכרון.
ועכשיו, קחו אותי לדוגמא, אני תמיד כותב מכתבי פרידה קצרים לפני שאני עושה משהו, אתמול, לפני שניקיתי את המטבח כתבתי מכתב קטן לגברת שבו פירטתי שאני הולך לנקות את המטבח ושסך הכל טוב לי וניקיונו של המטבח חשוב לי ביותר ואחרי הכל מישהו צריך לעשות זאת ושלא תדאג וזה ממש בסדר מבחינתי והעובדה שאולי יקרה לי משהו בזמן שאני מנקה את המטבח לא צריכה, בשום פנים ואופן, להיות על מצפונה ואני כותב את זה רק כי אני חייב להשאיר משהו מאחוריי, חוץ מכלים בכיור.
שלשום, לפני שתליתי כביסה כתבתי פתק קטן לגברת שתדע שאני אוהב ושהיא יקרה לי מאוד ואם יקרה לי משהו בזמן שאני תולה כביסה אז חשוב שהיא תדע שזה מאוד טיפשי שקרה לי משהו תוך כדי שאני תולה כביסה ושיש עוגיות בתנור וצריך להוציא אותם בעוד 10 דקות וחס וחלילה שלא תשכח!!! כי הרי אני חייב להשאיר מאחוריי משהו חוץ מעוגיות שרופות.
לפעמים, לפני שאני מוציא את הכלב לטיול אני כותב מכתב קצר שמבטא את התחושות שיש לי לפני, את שגרם לי לעשות זאת, את הסיכונים שיש בעניין ושזה באמת בסדר שאני, שוב!!, מוציא את הכלב ובאמת שאני לא כועס שאף אחד אחר לא רצה לצאת בגשם השוטף הזה שמרטיב אותי עד לשד עצמותיי וכנראה יגרום לי, במידה ואשאר חי, לדלקת ריאות חמורה מאוד ולאשפוז ממושך בטיפול נמרץ נשימתי למרות שביקשתי מליון פעם שמישהו יוציא אותו כבר לעזאזל!!! . שזה לא יהיה על המצפון שלהם.
כן, חשוב לי מאוד שדלקת הריאות שלי לא תהיה על המצפון שלהם וכן, אני חייב לכתוב את זה, אני חייב להשאיר משהו מאחוריי חוץ מערימת קקי בכניסה לבית.
כן, חשוב לי מאוד שדלקת הריאות שלי לא תהיה על המצפון שלהם וכן, אני חייב לכתוב את זה, אני חייב להשאיר משהו מאחוריי חוץ מערימת קקי בכניסה לבית.
זה חשוב לכתוב, חשוב שאדם יתעד את מעשיו, למענו ולמען הדורות הבאים. חשוב שאדם יבין שהרעה, לא עלינו, לפעמים נמצאת מעבר לפינה ואם, בעזרת השם, יחזור הביתה בשלום או קצת יותר מאוחר, לפחות שיהיה מה לקרוא וכן, לפעמים קורה שאני הולך למכולת אבל לא לפני שאני כותב משהו, משאיר איזו פיסת מידע קטנה או שיר שמתכתב עם העובדה שאני הולך למכולת, כי בסופו של דבר אני באמת הולך למכולת, משהו בסגנון:
״הליכה למכולת
-----------------
אדם שואל את עצמו למה? ועונה אדם את הברור מאליו
-----------------
אדם שואל את עצמו למה? ועונה אדם את הברור מאליו
כי נגמרו הירקות
ולא הייתי עסוק
אז קופץ למכולת
כנראה יש יום שוק
נקנה גם פירות, אביא אולי כרוב,
כי לכי תדעי, אולי לא אשוב
ולא הייתי עסוק
אז קופץ למכולת
כנראה יש יום שוק
נקנה גם פירות, אביא אולי כרוב,
כי לכי תדעי, אולי לא אשוב
ונגמר כל האוכל
אז הלכתי לקנות
אם לא אחזור,
אין כל צורך לבכות,
כרטיס האשראי כנראה שאצלי
מקסימום במזומן תשלמי"
אז הלכתי לקנות
אם לא אחזור,
אין כל צורך לבכות,
כרטיס האשראי כנראה שאצלי
מקסימום במזומן תשלמי"
וכל זאת למה? מדוע? מה פשר העניין? כי אני רוצה לתפוס את התחושות בזמן אמת, ברגעים שאני כל כולי שם, רגע לפני הסכנה, רגע לפני הלא נודע, כמו מצלמה, לתפוס את הרגע, להקפיא את הזמן, להעתיק את המציאות, לשכפל את ההווה הממהר לברוח אל הנייר וגם, כי מאוד, אבל מאוד חשוב לי להשאיר משהו מאחוריי, חוץ ממקרר ריק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה