למה? כי אנחנו כפויי טובה, כי אנחנו לא יכולים לעצור לרגע ולראות את הטוב, כי בדרך מבית הכנסת אל שוק מחנה יודה ההומה אדם עם שפע הפירות שארץ זבת חלב ודבש נתנה לנו, ברכבת הקלה, זאת שמגיעה מפסגת זאב עד לעיר העתיקה, אנחנו מתבוססים במנהגי האבלות ובהקפדות היתרות שאין לנו זמן בין גירוד זקן להנמכת ווליום בשיר שצץ פתאום ברדיו לעצור רגע ולחשוב. מסונוורים משפע הקינות שנכתבו בגולה ומכח אותה הבטחה להוקוס פוקוס לא מעוניינים להכיר בטוב ובאמת, כל כך רגילים לציפייה שתבוא הגאולה שכבר קשה לנו להכיר בה שהיא כאן, שמא נפרד ממנה, מן הציפיה. מתרפקים על הימים שהיינו המקוננים של המלך ומצפים שינחת עלינו המקדש מן השמיים. כפויי טובה שלא מסוגלים לצאת מהתבנית של ההוקוס פוקוס ולהבין שבאמת נגאלנו, חוץ מהמחשבה, שם אנחנו עדיין בגולה, עם עבודות פרך.
כפויי טובה שמוצאים אינספור סיבות למה לא, רשימה ארוכה של סיבות שמהווה את מפלטם של הלא מעוניינים להכיר, אבל יודעים שלא שווה הרשימה כלום מול אותה סיבה אחת, שכולנו מכירים בה, שבזכותה אנחנו כאן, לטוב ולפעמים גם לרע, כי זה אנחנו, גם טוב וגם רע, כי זאת התורה שלנו, מקל וגם גזר, כי זה האלוהים שלנו, לפעמים מסתיר פנים אבל כשנותן, כפרה עליו, אז נותן ואני אומר תודה כי מבחינתי, הגאולה כאן מזמן, רק צריך להזמין אותה אל המחשבה שלנו, לשחרר את המח שלנו מהגלות שהוא חי בה ולשמור עליה, על אותה הכרה טוב טוב ומכח אותה הכרה ממילא נפסיק עם כפיות הטובה הזאת. אינשאללה.
צום קל.
כפויי טובה שמוצאים אינספור סיבות למה לא, רשימה ארוכה של סיבות שמהווה את מפלטם של הלא מעוניינים להכיר, אבל יודעים שלא שווה הרשימה כלום מול אותה סיבה אחת, שכולנו מכירים בה, שבזכותה אנחנו כאן, לטוב ולפעמים גם לרע, כי זה אנחנו, גם טוב וגם רע, כי זאת התורה שלנו, מקל וגם גזר, כי זה האלוהים שלנו, לפעמים מסתיר פנים אבל כשנותן, כפרה עליו, אז נותן ואני אומר תודה כי מבחינתי, הגאולה כאן מזמן, רק צריך להזמין אותה אל המחשבה שלנו, לשחרר את המח שלנו מהגלות שהוא חי בה ולשמור עליה, על אותה הכרה טוב טוב ומכח אותה הכרה ממילא נפסיק עם כפיות הטובה הזאת. אינשאללה.
צום קל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה