זְמַן פסח- דימיטרי חרטאטאקוב

זְמַן - דימיטרי חרטאטאקוב

הָרֵיחַ שֶׁדָּבַק בָּהּ הֶעֱצִים אֶת נוֹכֵחוּתָה.
רֵיחוֹת הַיּוֹמְיוֹם פִּנּוּ מְקוֹמָן וְנֶעֶלְמוּ,
כְּאִלּוּ אוֹמְרִים, טֶרֶם זְמַנֵּנוּ בָּאנוּ.
הַפְּרִיחָה, יָפָה לִשְׁעָתָהּ הִיא וְרֵיחוֹת הָאָבִיב.
רֵיחוֹת הָאָבִיב עוֹד יָבוֹאוּ.
זֶה זְמַן פֶּסַח עַכְשָׁיו וְהִיא,
כְּמוֹ עַל זְמַן שָׁאוּל,
מֵרַקֶדֶת מִפִּנָּה לְפִנָּה,
לֹא עוֹצֶרֶת וְדָבָר.
דָּבָר אֵינוֹ חוֹמֵק מֵעֵינֶיהָ
וְהָרֵיחַ, אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁדָּבֵק בָּהּ,
הֶעֱצִים אֶת נוֹכֵחוּתָה.
בֹּא, הִיא תִּקְרָא לִי בַּעֲדִינוּת מִן הַמִּטְבָּח,
בֹּא, חָבֵּק אוֹתִי.
וַאֲנִי? אֶתְקָרֵב חֶרֶשׁ וּבַעֲדִינוּת הַשְּׁמוּרָה לְאוֹהֲבִים אֶלְחַשׁ לָהּ,
מֵת עָלַיִךְ כַּפָּרָה,
עֵינַיִם שֶׁל בַּרְבּוּר,
צַוָּאר שֶׁל דּוּכִיפַת
אֲבָל אֲפִלּוּ עִם נִיחוֹחַ הַלִּימוֹן
הַאַקוֹנוֹמִיקָה הַזֹּאת הוֹרֶגֶת.
אוֹתִי.
בֵאִמַאשֶלִי.