אז מה מסתבר?
תחזיקו חזק זה הולך להמם אתכם.
בטלה היא עניין מסוכן.
בטלה חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.
בטלה לא מיועדת לאנשים חלשים.
בטלן מתחיל, פוסט זה מיועד לך.
איך הסקתי את המסקנות יוצאות הדופן האלה? במקרה. אז ככה.
בעוונותי הרבים נהגתי לרוץ הרבה, אפילו עשיתי 2 מרתונים, אפילו נהניתי מזה ועד לפני שלושה חודשים ושבוע רצתי בצורה סדירה, לפעמים אפילו ריצות ארוכות של 25 ק"מ.
ביום בהיר אחד, לפני כשלושה חודשים, החלטתי לא לרוץ יותר, לקחת הפסקה, ולא סתם הפסקה בלי סיבה אלא בגלל מגוון סיבות כגון בטלה, חוסר חשק, עייפות, לאות ועוד מלא מילים נרדפות לעצלנות ומסתבר, שההפסקה הזאת גרמה לי לדורבן. פציעת כף רגל טורדנית במיוחד.
אז כן רבותיי וגבירותיי, כשרצתי באופן סדיר לא כאב לי כלום וחודש אחרי שהפסקתי התחיל לכאוב מאוד. מדהים לא?
משכתי את הכאב עוד חודש וחצי ואז הלכתי לאורתופד. בחוסר עניין מובהק הוא שאל אותי אם אני פעיל במשך היום אז שאלתי אותו אם לפתוח את העיניים נחשב פעילות. הוא לא ענה לי ואז, לאחר שלחץ לי על נקודה בכף הרגל שגרמה לי סימולטנית לערבב קודש בחול על ידי כך שגם קראתי בשם השם ובמלאכיו הנאמנים וגם גידפתי את אימו של האורתופד והכל בלב, חלילה שלא יפגע, רק אז הוא אמר שזאת כנראה הבעיה, יש דורבן כי הרגל לא מספיק פעילה וצריך לעשות מתיחות ולקנות מדרסים.
זה היה לי פשוט מדי הפתרון וגם אף פעם לא סמכתי על רופאים שגורמים לי כאב אז הסקתי מסקנה, שאני מקווה שלא תתברר כשגויה, שאם לא כאב לי כשרצתי והרגל צריכה תזוזה אז בוא ניתן לה את התזוזה שהיא צריכה.
חזרתי לרוץ.
שבוע מאז שחזרתי לרוץ הכאבים פחתו בצורה משמעותית. בנוסף אני גם מגלגל את כף הרגל על גליל.
לסיכום.
כל מי שמתכנן בטלנות טוטלית בעתיד הקרוב קחו בחשבון שסולם מאמצים עובד גם הפוך.
אי אפשר סתם כך מהכנות למרתון לרדת לאפס ק"מ בשבוע.
גם להתבטל צריך בהדרגה.
בבטלנות אמנם לא ניתקל אף פעם בקשיים מרובים או בחוסר יכולת, כי בטלנות מבוססת על חוסר יכולת או שאיפה לחוסר יכולת ותמיד יש יותר כלום ממה שנדמה לנו אבל חשוב מאוד, חשוב מאוד! לזכור שגם עצלנות חייבת להיבנות בצורה מבוקרת.
גם עשיית כלום חייבת להיות אחראית וכן, גם בטלה היא עסק רציני שאסור לזלזל בו.
אי אפשר להתבטל פתאום מ 70 ק"מ בשבוע לכלום. זה לא בריא.
יש להפחית ל - 50, 40, 20, 10, 5, ספה, סדרות ברצף, מבט מוזר, ריר.
אם קשה מדי, אפשר לחזור לרוץ או לעשות פעילות כשלהיא שעשיתם לפני כניסתכם לבטלה ואז להתבטל שוב, הבטלן המתחיל חייב לעשות זאת בצורה הדרגתית, אחרת הוא עלול להיפצע.
הבטלן המתחיל חייב להתייחס ברצינות לבטלה ולהבין שיש השלכות במידה והוא עושה את זה בצורה חובבנית.
רצתי היום שבעה ק"מ עם כאבים קלושים.
בטלנים מתחילים ראו הוזהרתם.
בטלה היא לא לחלשים.
מוגש כשירות לציבור.
תחזיקו חזק זה הולך להמם אתכם.
בטלה היא עניין מסוכן.
בטלה חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.
בטלה לא מיועדת לאנשים חלשים.
בטלן מתחיל, פוסט זה מיועד לך.
איך הסקתי את המסקנות יוצאות הדופן האלה? במקרה. אז ככה.
בעוונותי הרבים נהגתי לרוץ הרבה, אפילו עשיתי 2 מרתונים, אפילו נהניתי מזה ועד לפני שלושה חודשים ושבוע רצתי בצורה סדירה, לפעמים אפילו ריצות ארוכות של 25 ק"מ.
ביום בהיר אחד, לפני כשלושה חודשים, החלטתי לא לרוץ יותר, לקחת הפסקה, ולא סתם הפסקה בלי סיבה אלא בגלל מגוון סיבות כגון בטלה, חוסר חשק, עייפות, לאות ועוד מלא מילים נרדפות לעצלנות ומסתבר, שההפסקה הזאת גרמה לי לדורבן. פציעת כף רגל טורדנית במיוחד.
אז כן רבותיי וגבירותיי, כשרצתי באופן סדיר לא כאב לי כלום וחודש אחרי שהפסקתי התחיל לכאוב מאוד. מדהים לא?
משכתי את הכאב עוד חודש וחצי ואז הלכתי לאורתופד. בחוסר עניין מובהק הוא שאל אותי אם אני פעיל במשך היום אז שאלתי אותו אם לפתוח את העיניים נחשב פעילות. הוא לא ענה לי ואז, לאחר שלחץ לי על נקודה בכף הרגל שגרמה לי סימולטנית לערבב קודש בחול על ידי כך שגם קראתי בשם השם ובמלאכיו הנאמנים וגם גידפתי את אימו של האורתופד והכל בלב, חלילה שלא יפגע, רק אז הוא אמר שזאת כנראה הבעיה, יש דורבן כי הרגל לא מספיק פעילה וצריך לעשות מתיחות ולקנות מדרסים.
זה היה לי פשוט מדי הפתרון וגם אף פעם לא סמכתי על רופאים שגורמים לי כאב אז הסקתי מסקנה, שאני מקווה שלא תתברר כשגויה, שאם לא כאב לי כשרצתי והרגל צריכה תזוזה אז בוא ניתן לה את התזוזה שהיא צריכה.
חזרתי לרוץ.
שבוע מאז שחזרתי לרוץ הכאבים פחתו בצורה משמעותית. בנוסף אני גם מגלגל את כף הרגל על גליל.
לסיכום.
כל מי שמתכנן בטלנות טוטלית בעתיד הקרוב קחו בחשבון שסולם מאמצים עובד גם הפוך.
אי אפשר סתם כך מהכנות למרתון לרדת לאפס ק"מ בשבוע.
גם להתבטל צריך בהדרגה.
בבטלנות אמנם לא ניתקל אף פעם בקשיים מרובים או בחוסר יכולת, כי בטלנות מבוססת על חוסר יכולת או שאיפה לחוסר יכולת ותמיד יש יותר כלום ממה שנדמה לנו אבל חשוב מאוד, חשוב מאוד! לזכור שגם עצלנות חייבת להיבנות בצורה מבוקרת.
גם עשיית כלום חייבת להיות אחראית וכן, גם בטלה היא עסק רציני שאסור לזלזל בו.
אי אפשר להתבטל פתאום מ 70 ק"מ בשבוע לכלום. זה לא בריא.
יש להפחית ל - 50, 40, 20, 10, 5, ספה, סדרות ברצף, מבט מוזר, ריר.
אם קשה מדי, אפשר לחזור לרוץ או לעשות פעילות כשלהיא שעשיתם לפני כניסתכם לבטלה ואז להתבטל שוב, הבטלן המתחיל חייב לעשות זאת בצורה הדרגתית, אחרת הוא עלול להיפצע.
הבטלן המתחיל חייב להתייחס ברצינות לבטלה ולהבין שיש השלכות במידה והוא עושה את זה בצורה חובבנית.
רצתי היום שבעה ק"מ עם כאבים קלושים.
בטלנים מתחילים ראו הוזהרתם.
בטלה היא לא לחלשים.
מוגש כשירות לציבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה