סבא אברהם שנא רוסים וינשופים ימח שמם, הוא תמיד טען שאם ינשוף צריך משהו שיבוא בבוקר, כמו רוסי. סבתא הקשיבה לו מהמטבח ושתתה את יי"ש הבוקר שלה, טובלת את יגונה באלכוהול ועוברת ביודעין על יין נסך.
ישו לא הקפיד עליה. גם אלוהים לא. לא לקח אותה בחשבון.
ישו לא הקפיד עליה. גם אלוהים לא. לא לקח אותה בחשבון.
אלו היו ימי הכריסמס ועיירת הרפאים קורז'ינה שברכס הקראפטים לבשה חג. עצי האשוח נגררו אחר כבוד אל הבתים. נרות הודלקו ואפילו סבתא, שבערבות ימיה הייתה סגרירית מאוד התחפשה לסנטה.
ימי הכריסמס היו הימים הטובים בשנה בעסק האופיום של סבא אברהם "שאיפה לעתיד טוב יותר". עלובי קורז'ינה צבאו על דלתות החנות וקנו מכל הבא לאף. אך לא כולם שילמו בזמן וסבא, שעוד בפרקים הקודמים הבין שישו והוא כבר לא, נאלץ להסתובב בין בתי המרזח, מנסה לגבות תשלום מאנשים שאין להם כלום.
לבסוף, כשעלו ניסיונותיו בתוהו, התיישב סבא בבית המרזח של הסבא של ביאליק “בירה וולוזין” והזמין שיבאס. זה היה בית המרזח הקבוע שלו ושל שכנו הגינג'י, איוואן הכתום שכבר ישב לידו.
"אז מה סטפאנוב, איך הכריסמס השנה?”
סבא לא חיכה לסוף השאלה, הוא זיהה את הסרקזם וידע שמאחורי כל שאלה שסטפאנוב שואל בחינם מתחבא תשלום במזומן שגם כל האופיום שהוא ימכור בסילסטר לא יספיק ולכן, רכוב על כבשתו הבגירה "הבגירה" עזב את המקום ודהר לביתו, יודע שזה כנראה הכריסמס האחרון.
ימי הכריסמס היו הימים הטובים בשנה בעסק האופיום של סבא אברהם "שאיפה לעתיד טוב יותר". עלובי קורז'ינה צבאו על דלתות החנות וקנו מכל הבא לאף. אך לא כולם שילמו בזמן וסבא, שעוד בפרקים הקודמים הבין שישו והוא כבר לא, נאלץ להסתובב בין בתי המרזח, מנסה לגבות תשלום מאנשים שאין להם כלום.
לבסוף, כשעלו ניסיונותיו בתוהו, התיישב סבא בבית המרזח של הסבא של ביאליק “בירה וולוזין” והזמין שיבאס. זה היה בית המרזח הקבוע שלו ושל שכנו הגינג'י, איוואן הכתום שכבר ישב לידו.
"אז מה סטפאנוב, איך הכריסמס השנה?”
סבא לא חיכה לסוף השאלה, הוא זיהה את הסרקזם וידע שמאחורי כל שאלה שסטפאנוב שואל בחינם מתחבא תשלום במזומן שגם כל האופיום שהוא ימכור בסילסטר לא יספיק ולכן, רכוב על כבשתו הבגירה "הבגירה" עזב את המקום ודהר לביתו, יודע שזה כנראה הכריסמס האחרון.
סבא דהר ברחובות קורז'ינה המוארים לעייפה, החנה את הכבשה ברוורס ונכנס לביתו נסער, סבתא קלאוס, לבושה בבגדיה המסורתיים התקרבה אליו. סבא הסתכל עליה, היא החזירה לו מבט. רואה את הסערה שמתחוללת בליבו. סבא שנא שהיא מנשקת אותו עם הזקן של סנטה ולכן היא פשטה את הזקן מפניה והתקרבה אליו. סבא לא זז. מוצף ברגשות עמד ולא הוציא מילה. סבתא קלאוס חיבקה אותו. סטאפנוב, היא אמרה, חג היום.
נכון, ענה לה סטפאנוב, אך מה יעזרו עצי אשוח שעומדים זקופים אם אנחנו כל כך כפופים?
מה יואילו קישוטים בטבורה של עיר כשהאנשים כל כך בלויים?
ושאת הלבבות המפורקים לא ניתן להרכיב?
ואת הידידות הקרועה לא ניתן לאחות? ואת היאוש, אלגה, את היאוש לא ניתן למגר?
ואת הפחד לא ניתן להסוות? ואת המר לא ניתן להמתיק?
ואת העובדה שישו, שנולד לאם בתולה, החליט לדפוק את קורז'ינה ולהפוך אותה לעיירה שכוחת אל ונטולת שמחת חיים? אלגה, אמר סבא, אפילו לקורצ'יקה, עיירת הפח של הקראפטים, הגיעה השמחה. למה היא נעצרת בכניסה לעיירה שלנו? למה?
נכון, ענה לה סטפאנוב, אך מה יעזרו עצי אשוח שעומדים זקופים אם אנחנו כל כך כפופים?
מה יואילו קישוטים בטבורה של עיר כשהאנשים כל כך בלויים?
ושאת הלבבות המפורקים לא ניתן להרכיב?
ואת הידידות הקרועה לא ניתן לאחות? ואת היאוש, אלגה, את היאוש לא ניתן למגר?
ואת הפחד לא ניתן להסוות? ואת המר לא ניתן להמתיק?
ואת העובדה שישו, שנולד לאם בתולה, החליט לדפוק את קורז'ינה ולהפוך אותה לעיירה שכוחת אל ונטולת שמחת חיים? אלגה, אמר סבא, אפילו לקורצ'יקה, עיירת הפח של הקראפטים, הגיעה השמחה. למה היא נעצרת בכניסה לעיירה שלנו? למה?
סבתא נאלמה וסבא יצא אל החצר.
לאן סטפאנוב? להביא סולם.
בשביל מה? את יודעת טוב מאוד.
היא ידעה.
סבא, מבין שישו עבר דירה, פתח את הסולם הרעוע וטיפס אל עליית הגג, אולי שם הוא ימצא מזור.
לאן סטפאנוב? להביא סולם.
בשביל מה? את יודעת טוב מאוד.
היא ידעה.
סבא, מבין שישו עבר דירה, פתח את הסולם הרעוע וטיפס אל עליית הגג, אולי שם הוא ימצא מזור.
צנעני וחבריו רגילים היו לסבא ולכן לא נבהלו והמשיכו בלימודם הרגיל, מסכת נדרים.
צנעני סימן קלות בראשו לסבא שיבוא לשבת לידו. סבא התקרב והתיישב.
זה אולי הכריסמס האחרון שלי, אמר סבא סטפאנוב וצנעני היסה אותו.
שששש. אני רואה את זה סטפאנוב. אני רואה.
אך סבא, נסער ואולי קצת שתוי מהביקור בפאב של הסבא של ביאליק המשיך ודיבר, צנעני, הוא אמר, איך קרה ויום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני?
עיוור בלב ים מי אותי יציל? נפשי ביקשה רחם צנעני אבל אני חולם.
הידרדרה נפשי צנעני, לבור שביעי ושם תפסה את מקומה ביער אומללים.
טורפי נפשם בכפם הופכים כאן לעצים וחיות רעות שוכנות בענפים ודי לי מזה. די! אני רוצה להיות יהודי צנעני. יהודי.
צנעני הקשיב ולא אמר מילה. מבין את סערת הרגשות. סגר את מסכת נדרים והסתכל על סבא.
סבא, רגיל כבר לריח החוויאג, חייך אליו. הוא הרגיש נקי יותר וקרוב מתמיד.
צנעני סימן קלות בראשו לסבא שיבוא לשבת לידו. סבא התקרב והתיישב.
זה אולי הכריסמס האחרון שלי, אמר סבא סטפאנוב וצנעני היסה אותו.
שששש. אני רואה את זה סטפאנוב. אני רואה.
אך סבא, נסער ואולי קצת שתוי מהביקור בפאב של הסבא של ביאליק המשיך ודיבר, צנעני, הוא אמר, איך קרה ויום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני?
עיוור בלב ים מי אותי יציל? נפשי ביקשה רחם צנעני אבל אני חולם.
הידרדרה נפשי צנעני, לבור שביעי ושם תפסה את מקומה ביער אומללים.
טורפי נפשם בכפם הופכים כאן לעצים וחיות רעות שוכנות בענפים ודי לי מזה. די! אני רוצה להיות יהודי צנעני. יהודי.
צנעני הקשיב ולא אמר מילה. מבין את סערת הרגשות. סגר את מסכת נדרים והסתכל על סבא.
סבא, רגיל כבר לריח החוויאג, חייך אליו. הוא הרגיש נקי יותר וקרוב מתמיד.
כשירד מעליית הגג סבתא קלאוס חיכתה לו למטה, היא שמעה חלקיקי שיחה אך אלו הספיקו לה כדי להבין ששנה הבאה הכריסמס יהיה זיכרון רחוק.
שנה הבאה התחפושת של סנטה תהיה למעלה,
בדיוק באותו מקום שבו נמצאים עכשיו,
תימני עליית הגג של קורז'ינה.
שנה הבאה התחפושת של סנטה תהיה למעלה,
בדיוק באותו מקום שבו נמצאים עכשיו,
תימני עליית הגג של קורז'ינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה