יום שני, 25 בינואר 2016

החסיד משיבס

לעיתים אדם שואל את עצמו איך? איך לעזאזל הוא כזאת הצלחה בקרב נשות גיל הזהב? איך, על אף רוב מגרעותיו הוא כזה שלאגר? איך למען השם, למרות כמויות שקדי המרק העצומות שהוא אוכל עדיין שוס הוא?
ואותו אדם לא צריך לענות, הוא רק מהנהנן לעצמו בצורה גזעית וחברמנית ואומר לעצמו על הכיפאק!
מספרים על החסיד משיבס שהיה שוקד על לימודו כל הלילה עד שהגיעו תלמידיו ואמרו לו, החסיד משיבס החסיד משיבס, קום, הראה לנו הדרך.
הראה להם הדרך.
זאת הדרך? ענה להם כן.
בזאת נלך? אמר להם הן.
ולאן נגיע? לאן שליבכם חפץ.
ומה הוא אותו מקום? מקום בו מעשיכם רצויים וכוונותיכם מצויות.
וואלה? וואלה.
הלכו ולא שבו.
באותו רגע יצתה בת קול ואמרה " אוף. קרציות!"
שבוע של דבקות מירבית שיהיה לכם.
(בתמונה, חסידה)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה