(מראיינים, תקראו ותפנימו)
**ריאיון עבודה**
עשר דקות לפני הזמן הודעתי למזכירה שהגעתי. שלום שלום ואחרי עשר דקות קיבלתי שאלון.
בנוסף לשאלות הרגילות, ביקשו גם את שם האב, את המשכורות שהשתכרתי בכל העבודות האחרונות שלי, תחביבים ותוכניות לעתיד.
זמן הריאיון הגיע ואף אחד לא ניגש אליי. עשרים דקות חולפות להן ולא זיהיתי כל תזוזה לכיווני.
ניגשתי למזכירה ושאלתי אותה למה אף אחד לא מגיע ומפנה את תשומת ליבה שאנחנו באיחור גדול.
היא ממלמלת משהו ואומרת לי להמתין ותיכף יפנו אליי.
חזרתי לחדר והמתנתי, כעבור חמש דקות הגיע המראיין ושאל את שאלותיו.
"יופי" הוא אומר, "אשמח אם תתראיין אצל עוד מישהו".
עוברות עוד חמש דקות וזומנתי לחדר אחר.
מראיין נחמד נוסף שאל שאלות כלליות על עיסוקיי בעבר, שאיפותיי לעתיד, מבקש שלושה ממליצים(!) משלושה מקומות עבודה שונים(!) ואחרי כל המשחק המקדים הזה הוא אומר לי כבדרך אגב "השאלון שלך כמעט ריק ובטח כבר אמרו לך פעם שיש לך התנהגות חצופה, נכון?"
חצופה? אני שואל. כן, הוא עונה, המזכירה אמרה לי שהיפנת את תשומת ליבה לכך שאנחנו מאחרים.
אה, החוצפה הזאת, עניתי, הבנתי.
אז תקשיב, המשכתי, באמת שאני לא רוצה להיות חצוף אבל נראה לי שמזמן לא עשית ריאיון עבודה, אז רק כדי להזכיר לך, לא מדובר בעניין מלבב.
הבן אדם קם בבוקר, הרבה לפני הזמן, כדי שלא יאחר חלילה.
מתקלח, מתלבש יפה, אולי חולצה מכופתרת, מזליף קצת בושם, יוצא מהבית, הרבה לפני הזמן, כדי שלא יאחר חלילה ושם פעמיו אל מקום הריאיון לפי מסלול שבדק כבר ערב קודם, כדי שלא יאחר חלילה.
הוא מגיע, אותו משאב חדש, הרבה לפני הזמן וכשהוא קצת נבוך הוא עולה במעלית של המגדל המפואר שלכם.
מתוח ונרגש הוא מגיע אל המזכירות ומודיע שהגיע.
לאחר שמתיישב בחדר ההמתנה הוא מקבל שאלון שרוב השאלות שבו לא רלוונטיות לא לעבודה העתידית ולא לאישיותו של האדם ואז ממתין המשאב העתידי חצי שעה כדי שמישהו יתייחס אליו והוא כבר יודע, שלריאיון שהוא קבע להמשך היום הוא יאחר.
אחרי שהוא מתראיין, שולחים אותו לחדר אחר שבו מבקשים ממנו שלושה ממליצים משלושה מקומות שונים, שלוש דורות אחורה בולשים אחריו וכל זה בשביל להתקבל לעבודה שאתם מציעים.
אז תראה, אני אמנם מחפש עבודה אבל אם נצמד רגע לשאלון אז לא תקבל ממני מה היו המשכורות שלי בכל אחד מהמקומות האחרונים בהם עבדתי, כי זה לא עניינך, ראיונות עבודה הם לא אחד מהתחביבים שלי ובתוכניות לעתיד אני לא רואה את החברה שלכם.
למה? כי אם שאלה תמימה למזכירה שלכם היא בבחינת התנהגות חצופה אז מה נגיד על ההתנהגות שלכם?
אם לעובד שלא כפוף אליכם בשום צורה אתם מתנהגים בזלזול כזה מה אתם עושים לכפופים לכם?
חוץ מזה, אם אבא שלי היה שומע שבאתי לעבוד בחברה כזאת זה לא היה נגמר טוב.
ואגב, קוראים לו מרדכי.
לא התקבלתי.
**ריאיון עבודה**
עשר דקות לפני הזמן הודעתי למזכירה שהגעתי. שלום שלום ואחרי עשר דקות קיבלתי שאלון.
בנוסף לשאלות הרגילות, ביקשו גם את שם האב, את המשכורות שהשתכרתי בכל העבודות האחרונות שלי, תחביבים ותוכניות לעתיד.
זמן הריאיון הגיע ואף אחד לא ניגש אליי. עשרים דקות חולפות להן ולא זיהיתי כל תזוזה לכיווני.
ניגשתי למזכירה ושאלתי אותה למה אף אחד לא מגיע ומפנה את תשומת ליבה שאנחנו באיחור גדול.
היא ממלמלת משהו ואומרת לי להמתין ותיכף יפנו אליי.
חזרתי לחדר והמתנתי, כעבור חמש דקות הגיע המראיין ושאל את שאלותיו.
"יופי" הוא אומר, "אשמח אם תתראיין אצל עוד מישהו".
עוברות עוד חמש דקות וזומנתי לחדר אחר.
מראיין נחמד נוסף שאל שאלות כלליות על עיסוקיי בעבר, שאיפותיי לעתיד, מבקש שלושה ממליצים(!) משלושה מקומות עבודה שונים(!) ואחרי כל המשחק המקדים הזה הוא אומר לי כבדרך אגב "השאלון שלך כמעט ריק ובטח כבר אמרו לך פעם שיש לך התנהגות חצופה, נכון?"
חצופה? אני שואל. כן, הוא עונה, המזכירה אמרה לי שהיפנת את תשומת ליבה לכך שאנחנו מאחרים.
אה, החוצפה הזאת, עניתי, הבנתי.
אז תקשיב, המשכתי, באמת שאני לא רוצה להיות חצוף אבל נראה לי שמזמן לא עשית ריאיון עבודה, אז רק כדי להזכיר לך, לא מדובר בעניין מלבב.
הבן אדם קם בבוקר, הרבה לפני הזמן, כדי שלא יאחר חלילה.
מתקלח, מתלבש יפה, אולי חולצה מכופתרת, מזליף קצת בושם, יוצא מהבית, הרבה לפני הזמן, כדי שלא יאחר חלילה ושם פעמיו אל מקום הריאיון לפי מסלול שבדק כבר ערב קודם, כדי שלא יאחר חלילה.
הוא מגיע, אותו משאב חדש, הרבה לפני הזמן וכשהוא קצת נבוך הוא עולה במעלית של המגדל המפואר שלכם.
מתוח ונרגש הוא מגיע אל המזכירות ומודיע שהגיע.
לאחר שמתיישב בחדר ההמתנה הוא מקבל שאלון שרוב השאלות שבו לא רלוונטיות לא לעבודה העתידית ולא לאישיותו של האדם ואז ממתין המשאב העתידי חצי שעה כדי שמישהו יתייחס אליו והוא כבר יודע, שלריאיון שהוא קבע להמשך היום הוא יאחר.
אחרי שהוא מתראיין, שולחים אותו לחדר אחר שבו מבקשים ממנו שלושה ממליצים משלושה מקומות שונים, שלוש דורות אחורה בולשים אחריו וכל זה בשביל להתקבל לעבודה שאתם מציעים.
אז תראה, אני אמנם מחפש עבודה אבל אם נצמד רגע לשאלון אז לא תקבל ממני מה היו המשכורות שלי בכל אחד מהמקומות האחרונים בהם עבדתי, כי זה לא עניינך, ראיונות עבודה הם לא אחד מהתחביבים שלי ובתוכניות לעתיד אני לא רואה את החברה שלכם.
למה? כי אם שאלה תמימה למזכירה שלכם היא בבחינת התנהגות חצופה אז מה נגיד על ההתנהגות שלכם?
אם לעובד שלא כפוף אליכם בשום צורה אתם מתנהגים בזלזול כזה מה אתם עושים לכפופים לכם?
חוץ מזה, אם אבא שלי היה שומע שבאתי לעבוד בחברה כזאת זה לא היה נגמר טוב.
ואגב, קוראים לו מרדכי.
לא התקבלתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה