יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

מגל

רציתי לכתוב כמה דברים על מגל אבל ערימת הכלים שבכיור חשבה אחרת.
עזבתי הכל ומילאתי מדיח. 
תכף הילדים באים.
הפעלתי תוכנית קצרה וחזרתי למחשב, לא כל כך מלוכלך אצלנו.
היה דחוף לי לספר מה אני חושב ואת דעתי על אורן חזן ואז נזכרתי בערימת הכביסה.
וכשמיינתי ורק צבעוני מצא את דרכו לפה הענק של המכונה הבנתי שסתם חבל לבזבז זמן.
לא על מגל ולא על חזן, לא על זנדברג ולא על זועבי, לא על גב האומה ולא על חדשות 2, כל אלה, כל הזמן מטרידים אותנו. בלי סוף.
שמו אותנו על תוכנית ארוכה, על הרתחה עם סחיטה אין סופית. והלכו.
ולנו אסור להיכנס למכונה שלהם.
אסור לנו להתלכלך בזוהמה שלהם.
והרעש הקטן של הטבליה נופלת במדיח.
והצליל שמכונת הכביסה עשתה כשהיא סיימה.
והכלים שכבר על השולחן
והכביסה שעכשיו על החבל.
ניקיון הוא דבר חשוב.
צריך לשמור עליו.
תכף הילדים באים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה