נוסטלגיה היא לא מישהי שכדאי לסמוך עליה, אריק איינשטיין הקליט את האלבום התשיעי שלו "ארץ ישראל הישנה והטובה" כבר בשנת 1970, האלבום יצא לאור ב 1973.
כבר אז התגעגעו אליה, אל הארץ הישנה והטובה. בקושי קמה מהאפר הארץ הזאת וכבר התגעגעו.
למה התגעגעו? למי התגעגעו? אלוהים יודע, אבל זה לא באמת חשוב, אנחנו עם שמתלונן.
אנחנו מאמינים, באמונה שלמה שפעם היה יותר טוב. מתי זה פעם? פעם, אז, נו, כשהקמנו, כשנלחמנו, כשהורשנו, לפני 20 שנה, חמישים, עשר, שבועיים, אתמול. פעם, כשהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר.
כי הרי בימי פעם אף אחד לא התלונן על הנוער ובימי פעם אף אחד לא מת, לא נרצח, לא היו מחלות, לא היו מלחמות, לא היו מבצעים, לא היה צבא, לא הייתה אבטלה, לא הייתה גזענות, לא הייתה אפליה, לכולם היה מלא כסף, היו מפוצצים בכסף, כולם שמעו פינק פלויד, רוגר ווטרס היה ציוני נלהב, בברזים היה קולה והיונים חירבנו פסטו.
והיה כבוד ודרך ארץ וכולם תרמו והמורשת ההיא והמורשת הזאת ואיפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא וכזה וכאילו וכולי.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי אבל לא, אל תאמינו לנוסטלגיה, לכו תשאלו את ההורים שלכם שעלו ממרוקו, טוניס, פולין, רומניה, אם אין לכם הורים (פעם לכולם היו הורים!) תשאלו את ההורים שלי, יבדל"א.
עם כל התלונות והפייסבוק והידיים הקלות על המקלדת אנחנו שוכחים שאשכרה, עם כל הצרות והמחדלים והעצב והשכול והי"ד של כל ההרוגים שלנו והאללה יוסטור, ושאין הנהגה או שיש הנהגה וביבי ושרה, טוב כאן, נכון, יש עוד הרבה עבודה והיא כנראה לא תגמר לעולם, כי מה נעשה? כנראה שככה זה מדינה, עבודה קשה. הרבה רבותה.
נוסטלגיה היא כלבה. שלא תנשך אתכם.
כבר אז התגעגעו אליה, אל הארץ הישנה והטובה. בקושי קמה מהאפר הארץ הזאת וכבר התגעגעו.
למה התגעגעו? למי התגעגעו? אלוהים יודע, אבל זה לא באמת חשוב, אנחנו עם שמתלונן.
אנחנו מאמינים, באמונה שלמה שפעם היה יותר טוב. מתי זה פעם? פעם, אז, נו, כשהקמנו, כשנלחמנו, כשהורשנו, לפני 20 שנה, חמישים, עשר, שבועיים, אתמול. פעם, כשהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר.
כי הרי בימי פעם אף אחד לא התלונן על הנוער ובימי פעם אף אחד לא מת, לא נרצח, לא היו מחלות, לא היו מלחמות, לא היו מבצעים, לא היה צבא, לא הייתה אבטלה, לא הייתה גזענות, לא הייתה אפליה, לכולם היה מלא כסף, היו מפוצצים בכסף, כולם שמעו פינק פלויד, רוגר ווטרס היה ציוני נלהב, בברזים היה קולה והיונים חירבנו פסטו.
והיה כבוד ודרך ארץ וכולם תרמו והמורשת ההיא והמורשת הזאת ואיפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא וכזה וכאילו וכולי.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי אבל לא, אל תאמינו לנוסטלגיה, לכו תשאלו את ההורים שלכם שעלו ממרוקו, טוניס, פולין, רומניה, אם אין לכם הורים (פעם לכולם היו הורים!) תשאלו את ההורים שלי, יבדל"א.
עם כל התלונות והפייסבוק והידיים הקלות על המקלדת אנחנו שוכחים שאשכרה, עם כל הצרות והמחדלים והעצב והשכול והי"ד של כל ההרוגים שלנו והאללה יוסטור, ושאין הנהגה או שיש הנהגה וביבי ושרה, טוב כאן, נכון, יש עוד הרבה עבודה והיא כנראה לא תגמר לעולם, כי מה נעשה? כנראה שככה זה מדינה, עבודה קשה. הרבה רבותה.
נוסטלגיה היא כלבה. שלא תנשך אתכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה