יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

יום ראשון

לא עם כולם אני חולק את סודות הבישול שלי
אבל עם גברת תמם, מתאמת ההשמה החדשה שלי בלשכת התעסוקה, חלקתי.
סיפרתי לה על החריימה המצויין שהכנתי לשבת. גיליתי לה הכל.
היא שמחה לראות שאני מסתדר ומצליח בכוחות עצמי ואז היא חייכה אליי. גם אני חייכתי אליה.
כשיצאתי מהלשכה הרגשתי שהיא עדיין מחייכת לעבר הגב המתרחק שלי, חיוך ושמץ דאגה, היא מאמינה בי, חשבתי לעצמי ואסור לי לאכזב אותה, לא את הגברת תמם.
השמש חיממה אותי בתחנה יחד עם 3 חיילים, 3 סטודנטיות, צעיר עם תסמונת דאון שעליו תיק טיולים גדול ואיש זקן מאוד שהתקשר לאמא שלו להודיע לה שהכל בסדר.
האוטובוס הגיע בזמן וכולנו קמנו לקראתו.
שלפתי את ה - 10.3 הקבוע שלי לבית חורון והנהג התעקש על 8.6.
הנחתי לו לטעות. זה עשה לו טוב.
כשיצאנו ממודיעין האוטובוס כבר היה מלא,
הרבה צרפתים היו באוטובוס. וצרפתיות.
אין דבר יותר נעים מצרפתית בבוקר.
גם הגברת תמם תסכים איתי. אני בטוח.
אני אוהב את השבוע החדש הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה