שלשום, כשטיילתי בנחל ערוגות עם הבן שלי, ראיתי לאורך כל המסלול נחילי נמלים שחוצים את השביל מצד לצד ולא נותנים את דעתם למטיילים שצעדו באותה שעה על אותו שביל, כאילו אומרים לעצמם אנחנו צריכים להגיע לצד השני ומן הסתם לא ידרכו עלינו, יעברו מעלינו.
ובאמת ראיתי, שכל מי שהבחין בנחיל אכן דילג מעליו, כך גם הבן שלי, מדלג ומזהיר אותי, "אבא, אל תדרוך, נמלים".
המחזה היה יפה ואני בטוח שהיה מעלה חיוך בכל אחד שהיה רואה אותו, כי ת'כלס מה היה שם? כולה נמלים, סך הכל נמלים שרוצות להגיע לצד השני של השביל ובכל זאת מדלגים מעליהן, סך הכל נמלים שבטח, כמו כולנו, חושבות לעצמן שבצד השני ורק שם נמצאות קליפות הגרעינים הכי טובות ובטח שם ורק שם יש אינספור עוגות ולחמים שמחכים רק להן, נמלים שחורות וחרוצות, שיבואו ויאספו אותם אל הקן ובטח, הן מדמיינות לעצמן, בארץ המובטחת שמעבר לשביל אין עכבישים ובטח לא דב ותגור שם נמלה עם ארס וחיפושית עם זבוב תצעד,
ואז תוך כדי מחשבות מטופשות שתוקפות אותי לעיתים די קרובות, השחור של נחיל הנמלים התחלף לי לצהוב.
נחיל צהוב וגדול של אפרוחים.
הוא קיים אבל לא רואים אותו.
הוא ישנו אבל רק נודניקים כמוני מדברים עליו.
נחיל ארוך וצהוב של אפרוחים על מסוע, מכאן לשם. כמו הנמלים בנחל ערוגות. מהביצה אל המגרסה. שלושים אלף ביום ומעטים המדלגים.
חמש עשרה אלף אפרוחים שנגרסים בשביל חביתה או כדי שהעוגה תידבק והקציצות לא יתפרקו וחמש עשרה אלף אפרוחים נוספים שנגרסים כי הם קטנים מדי או פצועים מדי בכדי להיות שניצל.
ולא רק אפרוחים, נחיל ארוך של בעלי חיים שנגרסים, נחנקים ונמעכים בשביל כסף של אנשים שלא יודעים על מה הם משלמים.
נחיל ארוך של כבשים שיוצא מלוע של אונייה לאחר שלושה שבועות של סבל, ללא אוכל, בתוך החרא של עצמם כדי להיכנס לפיתה של מישהו להנאה של חמש דקות.
נחיל ארוך של תרנגולות בנות שנתיים שתפוקת הביצים שלהן ירדה, מחושמלות ונטחנות.
וזה אשכרה קורה, כל מה שכתבתי, במציאות ואפילו יותר, אני לא ממציא כלום, הכל מתועד, מצולם, מתוייק, מתוחקר, ( חפשו אנונימוס או קירות שקופים ) לא המצאתי כלום ועדיין, מעטים המדלגים מעל אותם נחילים ארוכים של בעלי החיים שעוברים מצד אחד לצד שני.
מחיים למוות תוך כדי ייסורים עצומים.
נחילים ארוכים של צביעות ושקר של תעשיות המזון ומכשירי הטריפות.
נחילים ארוכים של עגלים שעוברים מהרחם של אימם אל כלוב בגודל מידותיהם כדי שהבשר יהיה רך וטעים.
והמדלגים, אמנם מתרבים אבל עדיין מעטים.
וכל הסיפור הזה הופך לעצוב יותר כאשר מבינים שהאלטרנטיבה כל כך פשוטה. רק צעד אחד מעל הנחיל שעל השביל ואנחנו לא חלק מהקטסטרופה הזאת.
רק צעד אחד מעל הנחיל ואנחנו לא חלק מהסיפור העגום הזה ולא רק בשביל בעלי החיים, בעיקר בשבילנו, בשביל החברה שאנו חיים בה.
והיא כל כך פשוטה האלטרנטיבה וכל כך זמינה שכולנו חייבים להכיר בה.
ומהי אותה החלופה? כל שאר השביל.
עד לפני שלוש שנים אכלתי הכל, כל מה שכשר, לא העליתי על דעתי שאפסיק עם מוצרים מן החי, זה היה לי טעים וביקשתי שיצאו לי מהצלחת עד שבמקרה נפלה בידי הזכות להיווכח בתהליכים המטורפים שקיימים היום בתעשיות האלה ומאז, שלוש שנים שאני לא צורך מוצרים מתעשיות הסבל והכל בסדר איתי, יש הכל תודה לאל.
ירקות, פירות, גאנק פוד מכל הסוגים, קציצות שלא מתפרקות, עוגות דבוקות כמו שצריך ואף שקל לתעשיות הסבל שמרמות אותנו ומשתמשות בכסף שלנו כדי לפתח פרקטיקות שהשטן בכבודו ובעצמו ברא.
זה כל כך פשוט היום לא לתמוך בתעשיות האלה שמרמות אותנו ומנצלת את העובדה שגדלנו על כל אותם מוצרים שלהם והם חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו.
שלוש שנים שאני כבר לא שם ואני בטוח שגם אתם, אלה שעדיין קוראים את הפוסט הזה מבינים שצריך לעשות שינוי אך מפחדים. מהתגובות, מהבריאות, מזה שלא יהיה להם טעים יותר.
אז חשוב שתדעו שבדיקות הדם שלי מעולות.
חשוב שתדעו שבתקופה הזאת רצתי שלושה מרתונים.
חשוב שתדעו שיש אוכל מעולה ובריא ומשפחות יכולות להיות טבעוניות בלי שום בעיה.
חשוב שתדעו שיש אנשים שיכולים ללוות תהליכים כאלה.
חשוב שתדעו שלהיות טבעוני זה זול בסדרי גודל מכל שאר סוגי התזונה.
חשוב שתדעו שגם הילדות שלי, אחת צמחונית ואחת טבעונית מרגישות מצויין, אין להם בעיה לא בגדילה ולא בבטחון העצמי.
חשוב שתדעו שאנחנו מארחים כמעט בכל שבת ואף אחד לא יצא רעב.
חשוב שתדעו שיש מסעדות טבעוניות מעולות וכל מסעדה/בית קפה שמכבד את עצמו מתהדר בתפריט טבעוני.
חשוב שתדעו שיש ג'אנק טבעוני ולא רק, לא עלינו, אוכל בריא.
נכון, יש המון בעיות בעולם והמון ילדים סיניים שעובדים בתנאי עבדות וכן, יש רעב באפריקה, שאמנם היה כנראה נפתר אם את רוב גידולי הדגנים לא היו מעבירים למאכל בקר אלא אשכרה לאנשים, אבל כן, זאת בעיה קשה.
אבל הבחירה בטבעונות היא מיידית, פשוטה ומוציאה את התמיכה והמימון שלנו מתעשיות הסבל.
ולחבריי הדתיים אני תמיד מסביר שיש הרבה רבנים ומקורות בהלכה שהם בעד טבעונות ונגד צער בעלי החיים העצום הזה. (צפו בהרצאה של אסא קיסר, לינק בתגובות )
שחשוב להבין שניתן להתווכח על העניין ש״לנו הם נועדו״ אבל אי אפשר להבין את ההתעלמות מהתהליך עצמו והדרך שאותו בעל חיים שאולי נועד לנו ואולי לא עושה עד לצלחת שלנו.
שחשוב שתדעו שיש עבירות חמורות מדאורייתא בכל התהליך והשרץ בכל זאת מוכשר.
חשוב שתזכרו כשאתם בדרך לקופה בסופר, כשהעגלה שלכם מלאה עד להתפקע במוצרי חלב, שקרה משהו עד שזה הפך למעדן, שאפשר בתור התחלה לוותר על חלק, שירקב להם במדפים ולא בבטן של הילדים שלכם. לצמצם צריכה.
יש כל כך הרבה אפשרויות בימינו. התקופה שלנו היא גן עדן לנמנעים ממזון שמגיע מתעשיות הסבל. בימינו, לא לצרוך מזון מן החי זה כל כך פשוט, רק צריך להתרגל ולתרגל.
נכון, יש המון דעות קדומות על הנמנעים מאכילת מזון מן החי, חושבים שהם פריקים, אנרכיסטים, שמאלנים "עוכרי ישראל", אשכנזים וחילונים רחמנא לצלן, אז זהו, שלא. יש מכל המינים והסוגים.
כחובב דת ומסורת שברוב מערכות הבחירות האחרונות הצביע ימין והוריו עלו מצפון אפריקה ובנוסף לכל גם מתנחל לא עלינו, אני דוגמא לאלה שלא נכללים במגזר הדעות הקדומות ואני מכיר עוד רבים מאותו איזור חיוג שלי שגם הם כבר לא צורכים מוצרי סבל.
רציתי גם להגיד שאני פריק שחי על הקצה אבל אז נזכרתי בעובדה שאני עובד בהנדסת תוכנה והקצה הכי חד שהייתי בו לאחרונה היה שפיתחתי תפריט קופץ לאתר של חברת תקשורת.
להפסיק לצרוך מוצרים מן החי זה פשוט וזה בשבילנו, בעיקר בשבילנו, אמנם בעלי החיים הן הקורבנות הישירים של הזוועות האלה אבל אם לרגע נעזוב אותם בצד נבין שזה בעיקר בשבילנו, בשביל כל אחד מאיתנו, בשביל הילדים שלנו, בשביל החברה שבה אנו חיים, בשביל העולם הזה שאנחנו משתדלים להרוס.
השביל הוא ארוך ויש מקום לשים את הרגל במקום אחר.
אז בואו נעשה טובה לעצמנו ולחברה שבה אנו חיים וננקה את השביל הזה, זה כל כך פשוט, כל כך בידיים שלנו וכל כך בשבילנו שזה מתבקש.
רק צעד אחד ועברנו אותו. רק צעד אחד.
דלגו מעל הנחיל, אל תתנו לתעשיות המזון לעבוד עליכם.
ובאמת ראיתי, שכל מי שהבחין בנחיל אכן דילג מעליו, כך גם הבן שלי, מדלג ומזהיר אותי, "אבא, אל תדרוך, נמלים".
המחזה היה יפה ואני בטוח שהיה מעלה חיוך בכל אחד שהיה רואה אותו, כי ת'כלס מה היה שם? כולה נמלים, סך הכל נמלים שרוצות להגיע לצד השני של השביל ובכל זאת מדלגים מעליהן, סך הכל נמלים שבטח, כמו כולנו, חושבות לעצמן שבצד השני ורק שם נמצאות קליפות הגרעינים הכי טובות ובטח שם ורק שם יש אינספור עוגות ולחמים שמחכים רק להן, נמלים שחורות וחרוצות, שיבואו ויאספו אותם אל הקן ובטח, הן מדמיינות לעצמן, בארץ המובטחת שמעבר לשביל אין עכבישים ובטח לא דב ותגור שם נמלה עם ארס וחיפושית עם זבוב תצעד,
ואז תוך כדי מחשבות מטופשות שתוקפות אותי לעיתים די קרובות, השחור של נחיל הנמלים התחלף לי לצהוב.
נחיל צהוב וגדול של אפרוחים.
הוא קיים אבל לא רואים אותו.
הוא ישנו אבל רק נודניקים כמוני מדברים עליו.
נחיל ארוך וצהוב של אפרוחים על מסוע, מכאן לשם. כמו הנמלים בנחל ערוגות. מהביצה אל המגרסה. שלושים אלף ביום ומעטים המדלגים.
חמש עשרה אלף אפרוחים שנגרסים בשביל חביתה או כדי שהעוגה תידבק והקציצות לא יתפרקו וחמש עשרה אלף אפרוחים נוספים שנגרסים כי הם קטנים מדי או פצועים מדי בכדי להיות שניצל.
ולא רק אפרוחים, נחיל ארוך של בעלי חיים שנגרסים, נחנקים ונמעכים בשביל כסף של אנשים שלא יודעים על מה הם משלמים.
נחיל ארוך של כבשים שיוצא מלוע של אונייה לאחר שלושה שבועות של סבל, ללא אוכל, בתוך החרא של עצמם כדי להיכנס לפיתה של מישהו להנאה של חמש דקות.
נחיל ארוך של תרנגולות בנות שנתיים שתפוקת הביצים שלהן ירדה, מחושמלות ונטחנות.
וזה אשכרה קורה, כל מה שכתבתי, במציאות ואפילו יותר, אני לא ממציא כלום, הכל מתועד, מצולם, מתוייק, מתוחקר, ( חפשו אנונימוס או קירות שקופים ) לא המצאתי כלום ועדיין, מעטים המדלגים מעל אותם נחילים ארוכים של בעלי החיים שעוברים מצד אחד לצד שני.
מחיים למוות תוך כדי ייסורים עצומים.
נחילים ארוכים של צביעות ושקר של תעשיות המזון ומכשירי הטריפות.
נחילים ארוכים של עגלים שעוברים מהרחם של אימם אל כלוב בגודל מידותיהם כדי שהבשר יהיה רך וטעים.
והמדלגים, אמנם מתרבים אבל עדיין מעטים.
וכל הסיפור הזה הופך לעצוב יותר כאשר מבינים שהאלטרנטיבה כל כך פשוטה. רק צעד אחד מעל הנחיל שעל השביל ואנחנו לא חלק מהקטסטרופה הזאת.
רק צעד אחד מעל הנחיל ואנחנו לא חלק מהסיפור העגום הזה ולא רק בשביל בעלי החיים, בעיקר בשבילנו, בשביל החברה שאנו חיים בה.
והיא כל כך פשוטה האלטרנטיבה וכל כך זמינה שכולנו חייבים להכיר בה.
ומהי אותה החלופה? כל שאר השביל.
עד לפני שלוש שנים אכלתי הכל, כל מה שכשר, לא העליתי על דעתי שאפסיק עם מוצרים מן החי, זה היה לי טעים וביקשתי שיצאו לי מהצלחת עד שבמקרה נפלה בידי הזכות להיווכח בתהליכים המטורפים שקיימים היום בתעשיות האלה ומאז, שלוש שנים שאני לא צורך מוצרים מתעשיות הסבל והכל בסדר איתי, יש הכל תודה לאל.
ירקות, פירות, גאנק פוד מכל הסוגים, קציצות שלא מתפרקות, עוגות דבוקות כמו שצריך ואף שקל לתעשיות הסבל שמרמות אותנו ומשתמשות בכסף שלנו כדי לפתח פרקטיקות שהשטן בכבודו ובעצמו ברא.
זה כל כך פשוט היום לא לתמוך בתעשיות האלה שמרמות אותנו ומנצלת את העובדה שגדלנו על כל אותם מוצרים שלהם והם חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו.
שלוש שנים שאני כבר לא שם ואני בטוח שגם אתם, אלה שעדיין קוראים את הפוסט הזה מבינים שצריך לעשות שינוי אך מפחדים. מהתגובות, מהבריאות, מזה שלא יהיה להם טעים יותר.
אז חשוב שתדעו שבדיקות הדם שלי מעולות.
חשוב שתדעו שבתקופה הזאת רצתי שלושה מרתונים.
חשוב שתדעו שיש אוכל מעולה ובריא ומשפחות יכולות להיות טבעוניות בלי שום בעיה.
חשוב שתדעו שיש אנשים שיכולים ללוות תהליכים כאלה.
חשוב שתדעו שלהיות טבעוני זה זול בסדרי גודל מכל שאר סוגי התזונה.
חשוב שתדעו שגם הילדות שלי, אחת צמחונית ואחת טבעונית מרגישות מצויין, אין להם בעיה לא בגדילה ולא בבטחון העצמי.
חשוב שתדעו שאנחנו מארחים כמעט בכל שבת ואף אחד לא יצא רעב.
חשוב שתדעו שיש מסעדות טבעוניות מעולות וכל מסעדה/בית קפה שמכבד את עצמו מתהדר בתפריט טבעוני.
חשוב שתדעו שיש ג'אנק טבעוני ולא רק, לא עלינו, אוכל בריא.
נכון, יש המון בעיות בעולם והמון ילדים סיניים שעובדים בתנאי עבדות וכן, יש רעב באפריקה, שאמנם היה כנראה נפתר אם את רוב גידולי הדגנים לא היו מעבירים למאכל בקר אלא אשכרה לאנשים, אבל כן, זאת בעיה קשה.
אבל הבחירה בטבעונות היא מיידית, פשוטה ומוציאה את התמיכה והמימון שלנו מתעשיות הסבל.
ולחבריי הדתיים אני תמיד מסביר שיש הרבה רבנים ומקורות בהלכה שהם בעד טבעונות ונגד צער בעלי החיים העצום הזה. (צפו בהרצאה של אסא קיסר, לינק בתגובות )
שחשוב להבין שניתן להתווכח על העניין ש״לנו הם נועדו״ אבל אי אפשר להבין את ההתעלמות מהתהליך עצמו והדרך שאותו בעל חיים שאולי נועד לנו ואולי לא עושה עד לצלחת שלנו.
שחשוב שתדעו שיש עבירות חמורות מדאורייתא בכל התהליך והשרץ בכל זאת מוכשר.
חשוב שתזכרו כשאתם בדרך לקופה בסופר, כשהעגלה שלכם מלאה עד להתפקע במוצרי חלב, שקרה משהו עד שזה הפך למעדן, שאפשר בתור התחלה לוותר על חלק, שירקב להם במדפים ולא בבטן של הילדים שלכם. לצמצם צריכה.
יש כל כך הרבה אפשרויות בימינו. התקופה שלנו היא גן עדן לנמנעים ממזון שמגיע מתעשיות הסבל. בימינו, לא לצרוך מזון מן החי זה כל כך פשוט, רק צריך להתרגל ולתרגל.
נכון, יש המון דעות קדומות על הנמנעים מאכילת מזון מן החי, חושבים שהם פריקים, אנרכיסטים, שמאלנים "עוכרי ישראל", אשכנזים וחילונים רחמנא לצלן, אז זהו, שלא. יש מכל המינים והסוגים.
כחובב דת ומסורת שברוב מערכות הבחירות האחרונות הצביע ימין והוריו עלו מצפון אפריקה ובנוסף לכל גם מתנחל לא עלינו, אני דוגמא לאלה שלא נכללים במגזר הדעות הקדומות ואני מכיר עוד רבים מאותו איזור חיוג שלי שגם הם כבר לא צורכים מוצרי סבל.
רציתי גם להגיד שאני פריק שחי על הקצה אבל אז נזכרתי בעובדה שאני עובד בהנדסת תוכנה והקצה הכי חד שהייתי בו לאחרונה היה שפיתחתי תפריט קופץ לאתר של חברת תקשורת.
להפסיק לצרוך מוצרים מן החי זה פשוט וזה בשבילנו, בעיקר בשבילנו, אמנם בעלי החיים הן הקורבנות הישירים של הזוועות האלה אבל אם לרגע נעזוב אותם בצד נבין שזה בעיקר בשבילנו, בשביל כל אחד מאיתנו, בשביל הילדים שלנו, בשביל החברה שבה אנו חיים, בשביל העולם הזה שאנחנו משתדלים להרוס.
השביל הוא ארוך ויש מקום לשים את הרגל במקום אחר.
אז בואו נעשה טובה לעצמנו ולחברה שבה אנו חיים וננקה את השביל הזה, זה כל כך פשוט, כל כך בידיים שלנו וכל כך בשבילנו שזה מתבקש.
רק צעד אחד ועברנו אותו. רק צעד אחד.
דלגו מעל הנחיל, אל תתנו לתעשיות המזון לעבוד עליכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה