יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

נבחרת ישראל

זהו. הודעתי לבן שלי, חד משמעית, שאני לא הולך יותר למשחקים של נבחרת ישראל בכדורגל עד אשר הם יואילו בטובם להפגין מראית עין של מאמץ ויכולת. אמרתי לו שעם כל הכבוד שימצא לו שבור אחר שיקח אותו, יתקע איתו בפקק שעה באוטובוס כי על חניה לרכב אין מה לדבר בכלל, יקנה לו ממתקים, שתיה, צעיף, דגל, כפפות מרעישות, בנדנה תואמת, כיפת נבחרת ישראל, טלית קטן מספר 10, יעמוד איתו בתור עוד דקות לא מעטות וישיר איתו בגרון ניחר את ההמנון. אני לא רוצה לעבור את הסבל הזה שוב. את הכסף של הכרטיסים ניתן לצדקה, יותר טוב לכולם.
הסברתי לו שמילא התוצאות עלובות אבל הדרך, רבאק הדרך, ולא ילד, זהבי, הכוכב שלך, לא צודק, לא תמיד רק 3 הנקודות חשובות, לפעמים חשובה גם הדרך ועובדה שאתמול כל כך השתעממת שחיסלת לי את כל הגרעינים ואתה בכלל אמור להסתפק בבמבה הכתומה שלך. חצוף!
שלוש שנים הליכטנשטיינים החביבים לא ראו כדור מפרפר בצד השני של שוער היריבה עד שבאה ישראל. הסברתי לילד שכליכטנשטיין החובבת כובשת שער זה כמו שהוא, עם החגורה בצבע אפרסק מאוהב או מישמיש חינני שיש לו בטאקוונדו, יסע אחרי החוג החביב שלו לאולימפיאדה ויקח מדליית כסף.
בכל מקרה, כאילו לא מספיק שהם שיחקו כל כך עלוב (גם) אתמול, שחקני ועסקני נבחרת ישראל מתלוננים על הקהל המועט והאווירה הרדומה והלא בייתית בטדי ושוכחים שאם רק היו מואילים בטובם לשחק כדורגל מהנה ולהבקיע שערים נגד ליכטנשטיין או קפריסין הקהל היה מגיע. עכשיו הם רוצים להעביר משחקים נגד נבחרות קטנות למגרשים קטנים כדי שתהיה אווירה בייתית. לא מבינים שאם ימשיכו לשחק בצורה הזאת גם את מגרש האימונים בקריית שלום הם לא ימלאו.
שוכחים שאם היו עושים מהלך אחד יפה או לפחות מנסים לבעוט פעם או פעמיים מחוץ לרחבה במקום להתמסר מאות פעמים לרוחב המגרש, הקהל היה טורח להגיע. והחילופים, אוי החילופים.... בוזגלו היה רמה אחת מעל כולם. חמד כבש צמד ושניהם בחוץ. שיטת משחק מחפירה. מגה שיעמום. סליחה כפרות אבל נמאסתם. ואני אומר לכם חבל על הכסף של הנבחרות. חבל. סתם. הכל הולך לפח. תעשו כמוני, תרמו הכל לצדקה יותר טוב.
בקיצור, בכיינים וקשקשנים. זכיתם אתמול בבוז ביושר. תשתפרו כבר במחילה מכבודכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה